ארכיונאות מקצוע רב תחומי


ארכיונאות מודרנית הנה מקצוע רב תחומי. ארכיונאות שייכת למדעי המידע ונושקת לתחומים כמו מערכות מידע ואינטרנט, שימור המורשת החומרית והבלתי-מוחשית ואוצרות.
התיאוריה הארכיונית מדברת על טבעו של החומר הארכיוני: מהו החומר שנועד להישמר בארכיונים לדורות? מי קובע את זאת? באלו דרכים? ומי רשאי ובאיזה אופן לקבל את החומרים לעיון ולשימוש?
ההלכה למעשה בארכיונים בנויה מעקרונות ומשיטות שפותחו והתבססו על התיאוריה: איך מסדרים ושומרים חומר עתיק ימים? איך הופכים אותו לנגיש לחוקרים ולקהל הרחב? איך מתעדים מוסדות, אנשים, אירועים ובונים תשתית לזיכרון קולקטיבי לעם ולחברה?
ארכיונים הינם חלק בלתי נפרד מהמורשת ההיסטורית-תרבותית של עם, מדינה, עיר, גוף / מוסד, קהילה ואדם. בעזרת ארכיונים אנשים מגלים את העבר המשותף ומבינים את ההווה. בארכיונים שמורות עדויות לאירועים, להחלטות ולרעיונות, ליחסים בין האנשים והעמים ולאורח החיים בעבר – עדויות להמשכיות החיים בעולם דינאמי משתנה.
אך חיו? איך עבדו? איך למדו? איך ניהלו מדינה – עיר – מוסד – משפחה? איך לחמו ואיך עשו שלום?
איך התלבשו ומה אכלו? איך אהבו?
מי אני? מי הייתה סבתא רבה שלי? מי גר לצידה? לאיזה רופא הלכו לפני 150 שנה?
איזה מוסיקה שמעו? מה רקדו? מה כתבו ביומן אישי?
הגלוי והנסתר שמור בארכיונים.
עובדי הארכיונים הינם בעלי מקצוע בתחום הארכיונאות – מנהלי רשומות וארכיונאים. תפקידו של מנהל רשומות לפקח על ניהול מידע ביחידות בארגון כמו משרדי ממשלה, משרדי רשויות מקומית, תאגידים, מפעלים, חברות, תנועות פוליטיות, מוסדות חינוך והשכלה וכל גוף אחר בו קיימת מערכת מנהלתית. היחידות הארגוניות יוצרות חומר אשר אמור להישמר בארכיון לצמיתות. הארכיונאי מופקד על ניהול ושימור החומר ועל הנגשתו לגוף היוצר שלו, לחוקרים ולקהל הרחב.
ארכיונאי מודרני מתפקד גם כמתעד פעיל בקרב הקהילה בה קיים הארכיון. הוא אוסף ארכיונים אישיים של אנשים פרטיים ומשפחות, מראיין, מצלם, יוזם תערוכות ומחקרים.