פרסי יום הרליץ - 2016

ביום הרליץ 2016 הוענקו מטעם האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע התעודות והפרסים הבאים:

פרס הרליץ הוענק לנורית גורן
נורית, חברת קיבוץ אילות משמשת כשמונה שנים ארכיונאית הקיבוץ. וכארבע שנים ארכיונאית המועצה האזורית חבל אילות.
בוגרת לימודי ארכיונאות בבית-ברל.
בעבודתה בארכיון אילות מקדמת את שימור סיפורי המקום ושימור המבנים ההיסטוריים בו.
מטפחת את אתר האינטרנט של הארכיון  ובימים אלה עומדת בראש  פרוייקט קהילתי חינוכי  "זכרונות למשמרת" -  שימור הצריף הראשון באילות.
בארכיון האזורי מסייעת לארכיונאי החבל לטפח את הארכיונים בישוביהם, פועלת להעשרת הארכיונאים בתחומי ידע שונים. מקדמת את אתר הארכיון "סיפור מקומי".

פרס הרליץ הוענק ליונתן פורת
יונתן מכפר בלום, החל לעבוד בארכיון לפני שלוש שנים לאחר שלמד בקורס יסודות הארכיונאות. מאז הוא משתתף בהשתלמויות, ומיישם בארכיון חידושים בתחום. הוא פעיל ויוזם מטעם ארגון הארכיונאים במושבים ובקיבוצים. הצליח תוך תקופה קצרה, לבנות יחד עם צוות פעיל, קבוצת תמיכה ותכנית העשרה לחילופי ידע בין הארכיונאים במועצה האזורית הגליל העליון. הקבוצה, שבה ארכיונאים מ- 32 ישובים, נפגשת מדי חודשיים ועוסקת בנושאים מקצועיים מגוונים. פעילות זו ראויה לשבח ומשמשת גאות יחידה ודוגמה לאזורים אחרים.

חברות כבוד ניתנה לחיה בן יעקב
חיה בן יעקב פעלה הקימה וניהלה את ארכיון חברת החשמל במשך עשרים וחמש שנה. תוך כדי כך הדריכה והנחתה ארכיונאים נוספים במגזר הפרטי והיוותה דוגמה לפיתוח הארכיונאים במגזר . הודות לידע הרב שצברה, היתה מודל לחיקוי בהקמת ארכיונים מסוג זה.
חיה הייתה חברה ועדות באיגוד הארכיונאים במשך שנים רבות : כיהנה כגזברית האיגוד וכחברת הנהלה והיתה חברה בוועדה לכתיבת מדריך השרות בארכיון , בוועדות להשתלמויות ולאחרונה חברה בוועדה לכתיבה מחודשת של חוק הארכיונים.

חברות כבוד ניתנה לחנה פינשאו
חנה מארכיון בן גוריון כיהנה כחברת מועצה בשנים 2004 -2007 וכחברת הוועדה להכנת המדריך לשירות בארכיונים בשנת 2005 . במשך השנים הנחילה לסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון את כללי המקצוע. קהלי יעד למדו ממנה כיצד לאתר חומרים בארכיון . שימשה כמתווכת בין החומר בארכיון בן גוריון לבין החוקרים ובכך תרמה למחקרים רבים. הובילה בתחום הדיגיטציה והכנסת OCR לארץ בשנות התשעים ובכך קרבה חוקרים לחומרי ארכיון מכל העולם.

יקיר האיגוד הוענק לשי פרקש
חלוץ בחשיפה ובשימור המורשת המיוחדת של ציורי הקיר בישראל במגוון הטכניקות המיוחדות לענף אמנותי מיוחד זה: מיפוי, איתור, שחזור ושימור בפועל . בכך הסיר את הטיח "תרתי משמע" מעל אוצר גדול של המורשת האמנותית וההיסטורית של שלל מרכיבי החברה בישראל ובוניה. פועל להנחלת המורשת המקצועית והרעיונית בתחום ומתווה דרך לממשיכי דרכו.  יו"ר ועדת ציורי הקיר בעמותת איקומוס ישראל, חבר במועצה לשימור אתרי מורשת ובעמותה לשימור נכסי תרבות.

יקיר האיגוד ניתן לעמודתה לחקר שרשים - משה גולן

העמותה מקיימת מפגשים חודשיים ברחבי הארץ ובהם הרצאות ודוגמאות למקרים הנחקרים במסגרות פרטיות ואחרות וכן כנסים, ימי עיון וטיולי שורשים. לעמותה אתר אינטרנט בו ניתן לאתר את הפעילויות השוטפות, הכוונה ועידוד למקורות מידע הנמצאים בארכיונים ו"שרשרת הדורות", כתב עת שזכה למוניטין בין לאומי. פעילויותיה מסייעות לקידום חקר הגנאלוגיה בישראל ובעולם. העמותה מסתייעת בארכיונים בישראל, להנגשת המידע הגלום בהם והכוונה של כלל הפונים למידע בתחום.

יקיר האיגוד לניתן לעמותה למחקר גניאולוגי - רוז פלדמן
העמותה מובילה ותורמת רבות להנגשת המידע הגנאלוגי שבארכיונים וכן להעלאת מאגרי מידע ממוחשבים שנבנו באמצעות מתנדביה ובכך תורמת תרומה משמעותית להנגשת המידע והחומר שבארכיונים. אתר גנאלוגיה חינמי מאפשר שימוש במסדי נתונים, כלי מחקר, ומשאבים אחרים כדי לסייע לאלה בארץ ובחו"ל עם מחקר שורשים ולמצוא בני המשפחה. כל זאת בשיתוף פעולה עם ארכיונים בישראל ובחו"ל. נציגיה אף חברים באיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע

הוקרה מיוחדת קיבלו:

אילנה ברנשטיין
אילנה ניהלה את ארכיון עין-חרוד מאוחד בין השנים 2003 – 2015 תרמה רבות להכנסת תהליך המחשוב בארכיון.
בזכות כישוריה וכשרונה הצליחה אילנה ללמוד עצמאית את הלוגיקה של התוכנות, שיטות הרישום והפעלת המחשב וללמד אחרים את תהליכי הטמעת החומרים במחשב, ובתוכנה. על בסיס החומר שבארכיון הגדול והעשיר של עין-חרוד היא יצרה את הרישום הארכיוני, והקלידה בעצמה ובעזרת חברי עין-חרוד שהכשירה לכך, חלק מחומרי הארכיון ובפרט את אוצר התצלומים לתוכנת המחשב. הידע, ההתמדה, ועבודת הענק שעשתה בארכיון בשנות עבודתה ובשנים בהם ניהלה אותו הפכו את הארכיון לאבן שואבת עבור חוקרים רבים במגוון נושאים שהגיעו לארכיון עין-חרוד מאוחד. אילנה סייעה להם, באירוח הלבבי בזמן שהותם בעין-חרוד, בידע הנרחב שצברה עם חומרי הארכיון, ובהנגשתו באופן פשוט ונהיר.

זיוה דרור
זיוה מארכיון שער הגולן, ניהלה את הארכיון והצעידה אותו למודרניזציה. יזמה את מחשוב הארכיון. עסקה במיון ובסידור כל התצלומים, השקופיות , סרטי הוידיאו, הקלטות, האודיו והתקליטורים – דבר המאפשר שימור (דיגטאציה) לדורות. הכניסה שיטת קיטלוג מודרנית ומסודרת. יזמה ובצעה הקלטה וצילום בוידיאו של ראיונות עם ותיקי הקיבוץ. העלתה באומץ והביאה לדיון ציבורי את נושא ה"נטישה" – עזיבת הנקודה של חברי מסדה ושער הגולן עם הפלישה הסורית ב-1948. (עד אז הנושא הושתק ע"י ותיקי הישוב והפצע לא הגליד). עד היום ארכיון שער הגולן נעזר בזיכרונה וידיעותיה הרבות.

נלי ורזרבסקי
נלי הגיעה לארכיון תל אביב בסוף שנות השמונים. למרות היותה עולה חדשה למדה במהירות את האוספים הקיימים בארכיון על בוריים ונתנה ייעוץ מיטבי לפונים. הודות לאישיותה המיוחדת, רוחב ידיעותיה, הבנתה ההיסטורית-ארכיונאית והלך מחשבתה המחקרי נתנה לפונים לא רק ייעוץ למחקריהם, אלא גם הכוונה, עידוד ותמיכה. נלי הייתה הרוח החיה גם בארגון וסידור המיגנזה. היא רכשה את אמונם של עובדי הארכיון, עובדי העירייה על מחלקותיה השונות ושל ציבור החוקרים והפונים . ציבור הפונים לארכיון הלך וגדל, חוקרים שכתבו את עבודות הדוקטורט והפכו למרצים, שלחו בתורם את הסטודנטים לארכיון וכך הפך לאחד הארכיונים הידועים בארץ ובחו"ל ברמה ובטיב השירות. הדבר בא לידי ביטוי בהקדשות ובתודות שנכתבו לה בעבודות ובספרי המחקר שנכתבו.

אות אסתר הרליץ  - פרס מיוחד הוענק למודי בראון וענת זלצר
אות אסתר הרליץ לשנת תשע"ו (2016) מוענק בזאת לענת זלצר ולמודי בראון על תרומתם המיוחדת והנמשכת בתחום התיעוד הדוקומנטרי של החברה והמדינה בישראל, על פועלם העקבי לשימור ההיסטוריה והזיכרון האודיו-ויזואלי והנגשתם לציבור, על חשיפתם של הארכיונים בישראל כאתרי זיכרון חיוניים לחקר העבר ועל קידום התרבות הארכיונית בכלל.