פרשת ילדי תימן – היבטים משפטיים בחשיפת מסמכי ועדות החקירה

תקציר ההרצאה: פרשת ילדי תימן – היבטים משפטיים בחשיפת מסמכי ועדות החקירה, נעמי אלדובי, עו"ד, מנהלת מחלקה בכירה (ממ)
לשכה משפטית – משרד ראש הממשלה

• 3 ועדות שונות חקרו ובדקו את הפרשה
ועדת בהלול-מינקובסקי, ועדת שלגי, ועדת כהן-קדמי.
ועדת כהן-קדמי בדקה מעבר לתלונות פרטניות גם את הטענה העקרונית בדבר חטיפה מאורגנת וממסדית. כל 3 הוועדות הפקידו חומריהם בארכיון המדינה. ועדת קדמי הפקידה את חומריה מיד עם סיום עבודתה ב-2001.
• ב-24.12.2002 ניתן צו ממשלה לפיו הותר פרסומם של הפרוטוקולים של הדיונים הפומביים שנערכו בדלתיים פתוחות. כך למעשה כבר ב-2002 נפתחו רוב רובם של הפרוטוקולים של ועדת קדמי לעיון הציבור. בנוסף, ניתנה גישה לקרובי משפחה לתיקים אישיים של קרוביהם הנעדרים, בכפוף להוכחת הקרבה.
• בתקופה האחרונה בעקבות עליית העניין הציבורי המחודש בפרשה ופניות שנעשו לארכיון וכן לגורמים נוספים בממשלה ובכנסת, נבחנה האפשרות לפתיחת כלל חומרי הוועדות שהופקדו בארכיון. ביום 26.6.2016 התקבלה החלטת ממשלה 1584 שעיקריה הם:
- לבדוק חומרי ועדת כהן-קדמי שנותרו חסויים לצורך פתיחתם.
- למנות את השר צחי הנגבי לביצוע הבדיקה ולהביא המלצות לממשלה.
- "הבדיקה תיעשה בהתאם לחסיונות המידע על פי כל דין".
• עם סיום בחינת החומר, התקבלה החלטת ממשלה 2040 אשר קיבלה את המלצת השר הנגבי לגבי עקרונות החשיפה. בהתאם לאותם עקרונות נחשפו גם חומרי 2 הוועדות הקודמות באישור המוסדות המפקידים (המשרדים הרלוונטיים).
• בהתאם להוראות החוק, אישרה ביום 20/11/2016 ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת את נוסח הצו וביום 21/12/2016 ראש הממשלה חותם עליו וכך הופך מתווה החשיפה לדבר חקיקה.
• עיקרי מתווה החשיפה: (הנוסח המלא נמצא באתר הארכיון)
עיקר הקושי היה באיזון בין הזכות לפרטיות ובין האינטרס הציבורי המשמעותי והקונקרטי במקרה זה לחשיפתו.
בנוסף, חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 קובע איסור פרסום שמו של מאמץ, מאומץ או הורהו הביולוגי וכל דבר אחר העשוי להביא לזיהוים, ללא רשות בימ"ש.
כך גם חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 הקובע חובת סודיות רפואית על כל מידע הנוגע למטופל.
• על כן פעלנו כך בנוגע למידע רפואי:
- מידע רפואי בתיקים של נחקרי הועדות יפורסם במלואו כי במקרה שהוכרזו ע"י הועדה כנפטרים, הפגיעה בפרטיותם מזערית. במקרה שהוכרזו כעלומים – ממילא אין יכולת לקשר בין השם המקורי לזהות החדשה ככל שישנה. כך או כך תמצית המידע פורטה בדו"ח הועדה שפורסם.
- תיקים רפואיים ורשימות חולים: אם לא יודעים אם נפטר או לא, יפורסם רק שם. הרציונל: מידע רפואי לא ניתן לגלות, אולם יש רצון לסייע למשפחות באיתור מידע על קרובים ולכן יפורסם רק השם שיהווה קצה חוט. מי שיוכיח קרבה, יוכל לעיין במידע במלואו בארכיון ע"פ בקשה.
- רשימות יולדות: כמו רשימות חולים. אם יש מידע כי יתכן והילוד נמסר לאימוץ, יושחר גם השם בשל העיקרון שאין לגלות מידע מזהה על הורה ביולוגי.
- מידע אודות ניתוחים לאחר המוות יפורסם למעט פירוט הנתיחה ותמונות.
• סוגי מידע אחרים:
- מידע בענייני רווחה – יפורסם ללא פרטים מזהים. בניגוד למידע רפואי, עצם הזיהוי של אדם עם טיפול רווחתי, הוא לכשעצמו פגיעה בפרטיות. עם זאת, יש חשיבות בפרסום המידע הלא מזוהה כדי ללמוד על דפוסי הפעולה של מוסדות הרווחה דאז.
- מחקרים וספרים – בשל מגבלות הקשורות בזכויות יוצרים, מאמרים וספרים שנמסרו לוועדה לא ניתן להעלותם לאתר, אך ניתנים לעיון בארכיון.
- קטעי עיתונות ותמלילים של ראיונות בתקשורת – אין מניעה לפרסם.
- הקלטות – טרם פורסמו בשל בחינה משפטית וטכנולוגית של העלאתם באופן שימנע פגיעה בפרטיות.
- מידע בנוגע לעבודת הוועדה – יפורסם למעט מידע המכיל מידע על אימוץ וכן מידע שפרסומו יהווה פגיעה בפרטיות עובדי הוועדה (דו"חות נוכחות, בקשות חופשה וכו').
- תמונות – יפורסמו למעט תמונות פוגעניות ומשפילות.
- תעודות פטירה / רשימות קבורה – יפורסמו
- רשימות עולים / תעודות עולה – יפורסמו למעט אם יש בהם מידע אודות ענייני רווחה.
• לסיום: מדובר בהחלטה תקדימית הן מבחינת היקפי החשיפה והן מבחינה משפטית. ההחלטות על עקרונות החשיפה התקבלו תוך עבודת צוות עם גורמים מקצועיים ומשפטיים במשרדים הרלוונטיים: משרד הבריאות, משרד הרווחה, משרד המשפטים.