סיכום הרצאות הכנס בסיאול, 2016

סקירה תמציתית של ההרצאות
נכתב ע"י נציגת האיגוד בכנס - מיכל הנקין, בתפקידה כיו"ר האיגוד
לדו"ח של מיכל הנקין על הכנס - כאן

הרצאה 1: המרצה משווה בין עבודת השומרים של בנק הגנים העולמי שנמצא בנורבגיה ושתפקידו לשמר זרעים של מגוון מיני צמחים מכל העולם למען העולם לעבודת הארכיונאים בתחומי איסוף, מיון, הערכה, ושמירה, החשיבות לעבוד יחד כי כל ארכיונאי יכול לעזור למישהו בעולם, החשיבות באיסוף ושמירה על קולות הנפגעים והנגשתם. המרצה סיפר על מפעל ההצלה המדהים של כתבי יד בטימבוקטו על ידי מנהל סיפרייה אחד, ושאל כמה מאיתנו היו מוכנים "להתאבד" בשביל החומר ההיסטורי שברשותנו.

הרצאה 2: דובר על פרויקטים של סריקה וצילומים שמאפשרים לאנשים שלא נמצאים במקום לראות ולחקור. זה לגבי רחובות, חפצי אומנות, ארכיטקטורה סמויה מהעין ועוד.

הרצאה 3: דובר על השינוי הדרמטי בטכנולוגיה ובאוטומציה, במידע, בצורת יצירתו, סידורו והשימוש בו (מוניות, בריאות, ועוד), וכתוצאה מכך גם בחוקים והנהלים הקשורים במידע, ואיך על הארכיונאים להיערך לשינויים אלו.

הרצאה 4: מראה את התרבות הארכיונית של שושלת המלוכה בקוריאה, מקורות המידע אודות המורשת, ומקומם של הארכיונאים בכתיבת המורשת. ובעולם העכשוי – הקמת חברת NAVER הקוריאנית, מקבילה לגוגל, המקפידה לשמר את התרבות הקוריאנית הדיגיטלית כשם שהארכיונאים שמרו את המורשת הניירית והאחרת.

בהרצאה 5: דובר על המהפכה הטכנולוגית אשר מגיעה עם דרישות משלה: אפשרויות לתרגום אוטומטי, הטמעת נהלים וסטנדרטים במערכות, המהפכה האמתית בנושא הנגישות, מחומר הנגיש רק למלכים ולרוזנים, לנגיש לעם ולנגיש מכל מקום ובכל זמן. והמחויבות לשמור חומרים של קהילות שאינן מיוצגות כי נמצאות באזורי קונפליקט, הגירה ועוד.

הרצאה 6: מדברת על ההתנגשות בין ההוה הדיגיטלי והארכיון העתידי.

הרצאה 7: מסופר על הקמת פלטפורמה כדי לאפשר לעובדים בחברת סמסונג להעלות רעיונות חדשניים אשר בעקבותיהם ייוצרו מוצרים חדשים.

בהרצאה 8: מספר על ארגון והנגשה של אוסף של תצלומים ותשלילים שצולמו בשנות השבעים על ידי פעילים חברתיים לא רשמיים ומעולם לא פורסמו. האוסף נתרם על ידי הפעילים ותואר על ידי מי שנשאר עדיין איתנו. ועל הפעילות הקהילתית הנעשית בימים אלו באמצעות החומרים הללו.

הרצאה 9: מעלה לסדר היום ארכיונים שנותקו מהקשרם כלומר נלקחו על ידי מדינות כובשות, וטרם הוחזרו למקורם.

הרצאה 10: מתוארים פרויקטים לשיתופי פעולה בעיקר בנושא של הכשרה מקצועית של קוריאה עם מדינות מחוצה לה.

הרצאה 11: מספרת על הארכיון של גופי המודיעין של הולנד, ועל הקושי להנגיש את המידע בגלל החוקים המגנים על הפרט והצורך שלהם להגן על מוסרי מידע, על חוק חדש שמאפשר להם לקצור מידע מהרשת אך לגרוס אותו לא יותר מאוחר משנה אחרי קצירתו.

הרצאה 12: מוצג ארכיון תיעודי בנושא הקונפליקט באירלנד שמעתיק חומרים ארכיונים ומאפשר צפייה בהם ממקום אחד. הפרויקט מאפשר גישה למידע שהגיע ממקורות שונים, מאתר משותף. הגופים המחזיקים את החומר המקורי שמחים לשתף פעולה כי זה מעלה את מידת השימוש בחומר שלהם.

הרצאה 13: הגנז של מלטה מדבר על החשיבות להעלאת במידע לאינטרנט גם לשם הגנה על המידע וגם כדי שכל העולם יוכל להגיע אליו, במיוחד במדינות שחלק מהתושבים שלהם היגרו בעבר, וכך הם יכולים להיחשף למורשת שלהם.

הרצאה 14: מסופר על שיתוף פעולה בין אוסטריליה ופיג'י כדי לשפר את השקיפות, הנגישות למידע, ניהול הרשומות בפיג'י, במסגרתו נעשה גם פרויקט של תיעוד ושל פיענוח תצלומים. אנשי הארכיון הגיעו לתושבים ברחבי האי בסירות קנו כדי להביא אליהם את המידע.

הרצאה 15:  המרצה ספר על תחקיר שבצע בנוגע לצורת התיאור של חומר ארכיוני הנמצא במוזיאונים, על חוסר הידע המקצועי של אנשי המוזיאונים בעקרונות התיאור של חומר שכזה, והקשיים בהבנת ההקשר והמוצא של החומרים הללו. הבעיה קטנה כאשר מדובר בפריט אחד שנמסר לארכיון, אך היא גדלה כאשר מדובר בחומר רב שהגיע בהפקדה אחת.

הרצאה 16: תיארה את הארכיון של טיבט.
הרצאה 17:  התייחסה לייחודיות של ההערכה של חומר בימינו אנו .

הרצאות 18 – 20: דברו על פרויקטים של הארגון הבינלאומי לארכיונים באמצעות הועדה לתוכניות PICOM, ביניהם קידום נושא הארכיונים, עידוד סטודנטים צעירים ללמוד את המקצוע, הטמעת המסרים של ההצהרה הבינלאומית לארכיונים, ארגז כלים לניתוח מצבו של ארגון בנושא המידע שלו, הקמת קבוצות משימה חדשות למיקור חוץ, להערכה ולארכיונים של נשים.

הרצאה 21: הוצגו הארכיון והארכיונאי כפי שנצפים בקומיקס. אמנם קשה להעביר את המצגת במלל אך בכל זאת ניסיתי. ההרצאה היתה ממש אדירה. (ראו פריים אחד מההרצאה סוף התיאור המורחב של ההרצאה.

הרצאה 22: הוצגה יוזמה מעניינת להקמת מאגר מידע שיסייע לתורמים לאתר ארכיון ראוי להפקיד בו את אוספיהם.

הרצאה 23: מדבר על הקמת קואליציה של גופים כמו ארכיונים וספריות ברחבי העולם לפתרון הסוגיות שלהם בנושא זכויות יוצרים. גם ישראל מופיעה שם.