שאלון למידע@ון - ד"ר חגית זמרוני, הספרייה הלאומית

באיזה ארכיון את עובדת ?
במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית

כמה שנים ?
כשנה וחצי

איך הגעת למקצוע ?
כחלק מלימודי הדוקטורט והפוסט-דוקטורט (בסוציולוגיה) ערכתי מחקרים בנושא של מרחב חברתי. במסגרת המחקרים הגעתי לחפש חומרים בארכיונים של קיבוצים שונים. כבר אז כנראה נדבקתי ב'חיידק הארכיונאי'. לאחר מספר שנים בהן עבדתי כחוקרת באקדמיה החלטתי לעשות הסבה מקצועית לתחום הארכיונאות. החברים הרימו גבה ושאלו: "לא חבל לך 'לרדת' מהאקדמיה לארכיונים?". בעיני זו לא ירידה. להפך. אני רואה חשיבות גדולה בעבודת סידור ותיאור החומרים הארכיונים, מפני שהיא מכינה את התשתית התיעודית למחקר של הדורות הבאים, וכמובן לכל המתעניינים בתחום בו עוסק הארכיון. מבחינתי להיות בארכיון זו זכות גדולה !
לפני שנה שמעתי שעתידה להיפתח תכנית ללימודי תעודה בניהול מידע וארכיונאות, המכשירה לקראת תעודת 'ארכיונאי מורשה'. התוכנית מתקיימת בשיתוף האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע ומכללת ספיר (הלימודים עצמם מתקיימים פעם בשבוע בתל אביב). שמחתי מאוד על ההזדמנות להצטרף ללימודים שהחלו בחודש נובמבר 2017, ועבורי הם חוויה מצוינת - מעשירים אותי מאוד בפן התיאורטי והמעשי, מאפשרים הכרות עם ההיסטוריה של המקצוע ועם תחומים משיקים לארכיונאות ורלוונטיים לפרקטיקה הארכיונאית במאה ה-21, וגם מספקים מענה לסוגיות ודילמות בהן אני נתקלת בעבודה היומיומית בארכיון.

מה החלק שאת הכי אוהבת בעבודה בארכיון ?

בעבודתי בארכיון אני רושמת חומרים. למחלקת הארכיונים מגיעים בעיקר ארכיונים אישיים רובם של משוררים, סופרים, אנשי רוח ותרבות שפעלו במאה ה-20. גם מקומן של הנשים (כגוף יוצר) לא נפקד, ולשמחתי רשמתי (בין השאר) את הארכיונים של אגי משעול, רות בונדי ורות בקי-קולודני. החלק האהוב עליי בעבודה הוא גילוי "מאחורי הקלעים" של תהליך היצירה, הסיפורים שמאחורי הסיפורים, תהליכי ההתקבלות של היצירה על התסכולים, הקנאות והשמחות הנלווים להם, החושפים את המורכבות של תהליך היצירה ואת האנושיות והיצריות הכרוכים בה. מרגשים לא פחות הם מכתבי קוראים הנשמרים בארכיון (אותם קיבל הגוף היוצר מאנשים פרטיים), המתארים מנקודת מבט אישית של כותבי המכתבים את האופן בו הספרים והיצירות השפיעו עליהם והתחברו לחייהם באותה עת.
עבורי כל ארכיון שאני רושמת הוא גם הזדמנות להיכנס ל'מנהרת הזמן" ולראות דרך חומרי הארכיון את חיי היומיום לאורך המאה ה-20. היומיום מתגלה בתצלומים, מכתבים, דו"חות וקטעי עיתונות, המעידים על המאפיינים התרבותיים של התקופה, כמו סגנונות לבוש וריהוט הבית, מתכונים, סרטי השבוע בקולנוע ופרסומות למוצרי צריכה. מרתק בעיניי לראות את הפן הפחות פורמלי של החיים החברתיים שהתקיים לצד האירועים ההיסטוריים הגדולים (כנראה שבכל זאת נשאר בי משהו מהחוקרת הסוציולוגית...).
חלק נוסף ואהוב בעבודה הוא הצגת חומרים מהארכיון לקבוצות של מבקרים המגיעים לביקור בספרייה כמו גם לאנשי מחלקת החינוך בספרייה. משמח לראות במפגשים אלו את האור בעיני האנשים הרואים לראשונה את כתב היד של לאה גולדברג מונח לפניהם או מכתב שנשלח אליה מאת מעריצה צעירה, ילדה בת 9 וחצי, המזמינה את המשוררת המפורסמת לבוא ולהתארח בקיבוץ בו היא מתגוררת. החשיפה של חומרי ארכיון מגוונים לאנשי החינוך בספרייה מקדמת בניית תכניות המשלבות בתוכן גם תיעוד ארכיוני. התוכניות מהוות חלק מהפעילות המועברת לתלמידים יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, הבאים לבקר ולהכיר את הספרייה הלאומית ואני שמחה לקדם את הכרת חומרי הארכיון לציבור הרחב.

מה הכי מתסכל ?
חוסר הבנה של אנשים לגבי אופי העבודה הארכיונית. שאלות כמו: באיזו זכות אתם מחליטים לסגור תיקים ולמנוע מידע מהציבור? למה אתם לא מוציאים מהתיק רק את המסמכים ה'בעייתיים' ומאפשרים לראות את החומרים האחרים? למה חומרים בנושא מסוים מפוזרים בארכיונים שונים בארץ? שאלות אלו ואחרות מראות עד כמה ה'היגיון הארכיונאי' יכול להיתפס בציבור כמוזר ובעייתי.

האם עובדת לבד ? איזה שיתופי פעולה יש מחוץ לארכיון ? (ביישוב/בגופים מקבילים/אחר)
עובדת כחלק מצוות הארכיונאים במחלקת הארכיונים. המחלקה שייכת לאגף תהליכי ספרייה של הספרייה הלאומית.

מה החלום המקצועי שלך - מה תרצי/ה להציג ? איזה אוסף לקבל ? איזו משימה לסיים ?
ארצה להרחיב את מנעד החומרים המגיעים לארכיון, כך שיְיַצגו את מגוון הקהילות המרכיבות את החברה הישראלית, ובכללן קהילות המצויות בשוליים החברתיים. חלום נוסף הוא למצוא פתרון טכנולוגי שיקשר בין הקטלוגים הדיגיטליים של כלל הארכיונים בארץ, בצורה שתאפשר חיפוש ושליפת מידע (על פי מילות מפתח או טקסט חופשי במקרה שהחומרים סרוקים) על פי הארכיונים השונים בארץ בהם קיימים חומרים המתייחסים למידע המבוקש.
בדרך זו המשתמשים בארכיונים יוכלו להרכיב תמונה מלאה יותר על הנושא או היוצר המבוקש, מתוך מכלול החומרים הקיימים בארכיונים שונים.

"טיפים" שלך לארכיונאים אחרים?
לפתח שיתופי פעולה עם עמיתים למקצוע (לפי סוג הארכיון ו/או על בסיס של קרבה גיאוגרפית). יצירת 'רשת עמיתים' של ארכיונאים יכולה לסייע מאוד בהתלבטויות מקצועיות דומות ולספק פתרונות על סמך ידע וניסיון (וחשיבה יצירתית) שקיימים אצל ארכיונאים אחרים.

האם את/ה חבר/ת איגוד?
כן. לאחרונה הצטרפתי לוועדת חברוּת באיגוד.

מה היית רוצה לשפר באיגוד/אתר/פייסבוק?
כדאי היה ליצור פורום (בחסות האיגוד) המיועד ללומדים ארכיונאות במסגרות השונות של הכשרה מקצועית והשתלמויות. הפורום יוכל להיות מקור לשיתוף והחלפת אינפורמציה בין הלומדים (וכן ארכיונאים ותיקים, אם ירצו) לגבי נושאים/סוגיות/מקורות מידע הקשורים ללימודי הארכיונאות. פורום מסוג זה יוכל להיות כלי עזר בהכשרה המקצועית של הלומדים, ולשמש לבניית רשת עמיתים של הארכיונאים שבדרך ושל כאלו שכבר עובדים בתחום.

מילה לסיום על המיזם של הנהלת האיגוד לתרגום סרטי הדרכה מקצועיים – פרויקט מבורך ונחוץ. הוא מעשיר עד מאוד את ארגז הכלים שלנו!! מקווה שיהיה לו המשך .

חגית זמרוני, הספרייה הלאומית