כנס ארגון הארכיונאים בקיבוצים ובמושבים - מכון איילון, 2.10.18

רוני עזתי, יו"ר הארגון, פתח וברך על הצטרפות צעירים (יחסית) לקהל הארכיונאים, וכן את שאול ינאי על יוזמת תכני הכנס, חובב צפריר על הגיעו לגבורות, דני ברזילי על "מה נשמע" האחרון וליליק- שידה בכל. הוא קרא להצביע בבחירות לראשי רשויות שיבטיחו לסייע לארכיונים. דודו אמיתי, יו"ר האיגוד, בירך וגם דיבר על המצב המעציב של ארכיוני מועצות איזוריות ועל חשיבות התעדכנות מתמדת והתמקצעות של הארכיונאים. שאול ינאי הציג את התפיסה של חיבור הארכיון לעולם באמצעות כלי עבודה אינטרנטיים.

ראלף סלינג'ר (כפר רופין) תאר את תולדות משפחתו וכיצד הגיע לחקר מוצאה מהעיירה וילקובישקי שבליטא. הוא ערך מסע באירופה בעקבות שורשי משפחתו עד שהגיע לשם, מצא את בית הקברות המוזנח והחל בפעילות לשיקומו ולהנצחת אותה קהילה שנשמדה כולה בשואה. ראלף הקים אתר אינטרנט עמוס הכולל מסמכים ורשומות מעברה של הקהילה, תמונות רבות, מפה ועוד. אנשים רבים בארץ ובחו"ל למדו מהאתר על שורשי משפחתם והוא עצמו מבקר הרבה בעיירה, יצר שם קשרים טובים, מרצה, יוזם טקסי זיכרון, והקים שילוט ואנדרטה מרגשת.

רונית ספרוני (סער) הציגה דרכים לשימוש בפייסבוק בארכיון. הדבר דורש קודם כל דיגיטציה כמובן. הם עובדים עם קהילה-נט, אבל דף הפייסבוק יותר פופולרי ונכנסים אליו גם עוזבים ובנים רבים (עבור הממש צעירים – הפייסבוק כבר נחשב מיושן). יש לבחור היטב מה מעלים, הם העלו מאות תמונות ופוסטים שחלקם פתוחים רק ל"חברי" הארכיון וחלקם לכולם. אנשים אוהבים לראות את עצמם או משפחתם ומגיבים מיידית. הארכיון מעלה גם חומרים על ותיקים ונפטרים ובקשות לזיהוי תמונות, וזהו כלי חשוב לחיבור אוכלוסיות חדשות אל הקיבוץ.

עפרה בריל (עין השופט) סיפרה על הבלוג (יומן רשת) שהיא מפרסמת ובו פרקים מתולדות קיבוצה, כולל כתבות מהעבר וההווה. הבלוג נקרא "מאוצרות ארכיון עין השופט". ארד הסביר מהו בלוג ומה הפלטפורמה והאפשרויות שלו. יש בו נתונים כמה קוראים ומתי נכנסו, אפשר להפיצו דרך RSS, הוא ללא תשלום ויש בו מקום לתגובות ואפשרות גיבוי.

היידי עפרון (גבעת חיים איחוד) היא מנהלת המידע של הקיבוץ. מאז ההפרטות וסגירת חלק מחדרי האוכל ירד מגדולתו לוח המודעות הקיבוצי ומאידך – יש עודף מידע עצום המתחרה על הזמן המוגבל שיש לנו. לכן היום הכל ברשת ומה שלא מתעדכן תמידית– לא ייכנסו אליו. בנוסף לאתר ודף פייסבוק יש גם עלון ודף שבועי שגם בהם מכניסים חומרי ארכיון. היא יזמה הקרנת סרטונים נוסטלגיים בפאב, ערב אלבומים במועדון ופרוייקט שחזור מחזורי קבוצות ילדים. יש באתר גם ציר זמן – מה קרה כל חודש, ונשלח עדכון שבועי למייל לכולם. יש לבחור בזהירות מה להכניס איפה, מה חשוב ולמה יש ביקוש.

ליליק זקס (צופית) תארה את פרויקט העלאת תמונות מהיסטוריית המושב לאינטרנט. התמונות באות ממקורות מגוונים. הוצגו באתר למשל תמונות של מצבות בבית העלמין ותמונות מחזורים מביה"ס. ליליק הדגימה את אתר פיקיוויקי וכיצד מצאה את תמונת אביה במגדל שמירה מימי חומה ומגדל. למושב יש גם בלוג ודף פייסבוק.

שאול ינאי (אשדות יעקב איחוד) דיבר על היוטיוב ככלי לארכיון. יש ללמוד מעט מונחים טכניים כגון יחידות ה"משקל" של קבצים. יוטיוב נותן 15 גיגה-בייט חינם ואחר כך בתשלום. כל הסרטים של הקיבוץ הומרו לדיגיטלי אבל המדיום הזה מעדיף סרטונים קצרים ולכן יש לערוך אותם בקפדנות. הוא מעלה סרטון פעם בשבועיים ויש ספירה של כניסות. בסך הכל העלה 66 סרטונים והיו משך שנתיים 22 אלף צפיות, כלומר כ- 30 ביום, שזו הצלחה מרשימה. הארכיון מעניק דיסק זיכרון למשפחות נפטרים ומפיק צילומי חגים וארועים. כל מה שמצולם במרחב הציבורי אינו פרטי ואין עליו מגבלת פרסום, בתיעוד ארוע פרטי צריך אישור כל המשתתפים, וזה מרתיע. גם על מוזיקה יש זכויות – יש לשים לב.

פלג לוי (פרויקט תיעוד דור תש"ח) סיפר על פעילותו הנרחבת בפייסבוק. בפרסום סרטון שם אפשר לדעת את מספר הצפיות ואפשר לקדם אותו (בתשלום). היתרון של פייסבוק – תפוצה רחבה. החיסרון – חיי מדף קצרים. כל תגובה, לייק או שיתוף – מגבירים את התפוצה. יש אפשרות גם לתקן ולערוך פוסטים בעקבות תגובות, ואפשרות לחיפוש לפי מילה. פלג סיפר שחשף פרקים רחבים מחייו בדף שלו וקיבל תגובות מרגשות רבות. הוא עובד גם מול אתר הספריה הלאומית וכמי שמתפרנס מהעלאת פוסטים - נתן למאזינים "טיפים" על כתיבת פוסטים ושילוב תמונות בהם.

לסיום ערכנו סיור מרתק ב"גבעת הקיבוצים", שמענו וראינו את המפעל המחתרתי לייצור תחמושת שפעל שם מתחת לאדמה בשנים 1945-48 ועבדו בו חברי גרעין א' של הצופים, שהקימו לאחר מכן את מעגן מיכאל. למדנו על הקשיים להסתיר את הפעילות מהבריטים ואפילו מחברי הקיבוץ שלא עבדו שם, להשיג ולהביא ארצה את המכונות הישנות מפולין, לאוורר, להשיג חמרי גלם ועוד. אתר חובה למי שעוד לא היה.

רשם: דני ברזילי