פרס אלסברג

פאול אלסברג נולד בוופרטאל (אז אלברפלד) שבגרמניה, למשפחת תעשיינים אמידה. כאשר סיים את התיכון ב-1937, נסע עם בת עירו, בטי קשנר, לבית המדרש לרבנים בברסלאו, כהכנה ללימודים באוניברסיטה העברית. בליל הבדולח (9 בנובמבר 1938) הוא נאסר עם חברו זאב שיפטן - שנרצח ב-1990 באוטובוס מטיילים במצרים - והשניים נשלחו לבוכנוואלד. בזמן שהותו של אלסברג במחנה שלחה אשתו בטי טלגרמה לאחיו, שכבר היה בישראל, והוא הצליח לסדר לו סרטיפיקט ללימודים באוניברסיטה העברית. כך השתחרר, ובפברואר 1939 הגיע לחיפה על סיפון ה"מרקו פולו" עם בטי, לימים אשתו ואם ילדיו - עירית ושמעון (מוני), שנהרג בתעלה במלחמת יום כיפור.

בירושלים למד אלסברג היסטוריה כללית, היסטוריה של עם ישראל ובלשנות. כדי לממן את לימודיו עבד במסחר ובתעשיית עץ זעירה. אחרי שירותו הצבאי בתש"ח, החל לעבוד בארכיון הציוני. ב-1957 כתב דוקטורט בהדרכת הפרופ' בנציון דינור, ובאותה שנה התמנה כממונה על גנזך המדינה, תחת הגנז הד"ר אלכס ביין. ב-1971 התמנה כגנז המדינה, תפקיד שבו שימש עד פרישתו ב-1990.

"כוחו הגדול היה בכושר הארגון שלו", אמר הד"ר מיכאל היימן, שהיה מנהל הארכיון הציוני באותה תקופה. הממונה על גנזך המדינה בעבר, הד"ר משה מוסק, הסביר כי אלסברג הנהיג שיטה פשוטה ויעילה, השואפת לשמור על סדר התיקים על פי ההיגיון שלפיו תויקו במקור. גנז המדינה לשעבר , הד"ר יהושע פרוינדליך, אמר כי מורשתו היתה "ממלכתיות בלי פשרות, מקצועיות ללא פשרות, יושרה ללא פשרות, ובנוסף - ענווה".

במשך שנים רבות לימד אלסברג בבית הספר לספרנות באוניברסיטה העברית וב-1985 היה לפרופסור חבר. במקביל שימש יו"ר הנשיאות של ארגון עולי מרכז אירופה וערך את בטאון הארגון. חברו, הפרופ' עוזי ורנר, סיפר כי "היה נערץ עד מאוד" כנשיא לשכת דוד ילין של ארגון בני ברית בירושלים.

ב-1995 נודע לד"ר איטה שדלצקי, עורכת-שותפה של כתבי אלזה לסקר-שילר, כי המשוררת - שב-1933 ברחה מגרמניה ונסעה כמה פעמים בין שווייץ לארץ ישראל, בטרם מתה בירושלים ב-1945 - השאירה אצל מו"ל שווייצי מזוודה ובה כתב היד של ספרה, "ארץ העברים". שדלצקי הודיעה על כך לאלסברג, שנסע לשווייץ והצליח להוציא את המזוודה מידי השווייצים. הוא התמנה כמנהל עיזבונה של המשוררת. רפי וייזר, לשעבר מנהל המחלקה לכתבי יד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, סיפר כי ביוזמת אלסברג תורגם "ארץ העברים" לעברית.


לאחר פטירתו, הציעה המשפחה לחלק מדי שנה פרס ברוח מורשתו. כיום הפרס מוענק מידי שנה ובהתאם למורשתו של פרופ' פ"א אלסברג הפרס מחולק לשניים:
• לחוקר/ת שכתב/ה מחקר בתחומי הארכיונאות או בנושאים משיקים בתחום מדעי המידע העונים להגדרות המופיעות מטה ( אינם/ חייבים/ות להיות חברי  האיגוד)
• לתלמיד/ה מצטיין/ת בלימודי ארכיונאות (חבר/ת איגוד)