מדברים מהשטח - ארכיון זכרון יעקב

הארכיון הוקם לראשונה רק בשנות ה -80 המוקדמות (1981-2), כאשר ראש המועצה דאז ישי שיבובסקי ז"ל, ביקש מההיסטוריון החיפאי, שאול דגן, להקים ארכיון. שאול עבר במחסני המועצה, במרתפים, בוועד החקלאי ובבתים פרטיים ואסף חומרים רבים, וכך הוקם הארכיון. 

המסמך העתיק ביותר הוא של רישום לידות משנת 1885.

כל אחת ואחד מהמתנדבים עוסק בתחום המעניין אותו ביותר והטוב ביותר עבורו. לדוגמא :מפתוח לטובת שליפה ואחזור מהירים של החומרים עבור הפונים, רישום וקטלוג אוספי התצלומים, רישום הספרים ואוסף הכרזות, תרגום מסמכים, חוברות וספרים, סריקת אלפי תמונות והפיכתן דיגיטליות, פענוח וזיהוי תמונות והנגשתן לציבור. 

המתנדבים עובדים ועמלים בשקט ובצנעה, ובעזרתם ניתן להביא לתודעת הציבור את חשיבות הארכיון לתושבי זכרון יעקב, לתושבי המדינה, לחוקרים ולמתעניינים שמגיעים מרחבי העולם כולו. אנחנו חבורה מגובשת, חוגגים ביחד בהרמת כוס קפה את ימי ההולדת, משתדלים לצאת לסיורים אחת לתקופה, נאספים להפסקה מהעבודה לכיבוד קל, עדכונים ,שיחות, "העברת מידע" -  כך אנו קוראים לשיחות שלנו.

אני נכנסתי לתפקידי כמנהלת הארכיון במאי 2015,  במקומה של תלמה בחור המופלאה, שיצאה לגמלאות לאחר 16 שנים שניהלה את הארכיון ו"העמידה אותו על הרגליים", בתמיכת גנזך המדינה, שבזמן הזה עדיין היתה לו מחלקה פעילה בנושא הקמת ארכיונים ברשויות המקומיות.

למדתי היסטוריה והדרכתי במוזיאון העלייה הראשונה כמעט 10 שנים. לאחר מכן למדתי ארכיונאות ולקחתי חלק בפרויקט רא"י. אני הייתי זו שסקרה 100 ארכיונים בצפון הארץ. במסגרת התפקיד הזה נהניתי לבקר בארכיונים ולמדתי המון. מתוכם ראיתי בעיניי רוחי איך ייראה הארכיון שלי העתידי- אז עוד לא ידעתי שאתקבל לכאן , לארכיון זכרון יעקב.

רציתי שהארכיון יהיה מרכזי בחיי הקהילה- כמו ברמת השופט, רציתי שיבקרו בו תלמידים וילדים- כמו בעין הנצי"ב, רציתי צוות מגובש, מצחיק, שעובד באווירה טובה ומחויכת כמו בקיבוץ גזית ועוד ועוד. אני חושבת שדי הצלחתי עד כה לממש את רוב החלומות.

 הארכיון מחולק לחטיבות: ועד המושבה, מועצה מקומית זכרון יעקב, הוועד החקלאי, מועצה דתית, חברה קדישא, בתי ספר, אוספים של מוסדות ואגודות, אוספים פרטיים ומשפחות, אוסף תצלומים, כרזות, קטעי עיתונות, ספרייה ועוד. בתוך כל חטיבה יש עשרות רבות של תתי חטיבות. החומרים עצמם נשמרים בתוך תיקים ומיכלים.

בארכיון ובמגנזה ביחד יש כ - 2600 מיכלים גדולים, וכ - 1000 מיכלים קיבוציים. אנחנו עובדים עם תוכנת המחשב DAF,  מבית קי-סופט. כל החומר הארכיוני רשום עד רמת התיק, וכרגע אנחנו ממפתחים את התיקים עד רמת המסמך. הארכיון עבר ברובו תהליכי דיגיטציה, כלומר - כל התצלומים (מאות אלפים) והכרזות כבר סרוקים, וגם חלק מהתיקים. כל קלטות הווידאו והאודיו עברו המרה, כעת נעשה תהליך נוסף: העתקת הדיסקים לכוננים חיצוניים ולמחשבים. 

ולסיום, סיפור מרגש שקרה בשנה שעברה, וקשור לאחת הכרזות שנמצאות בארכיון: כרזת "הטובים לטיס". יום אחד קיבלתי פנייה טלפונית מאדם שמחפש שנים רבות אחר כרזת פרסומת לקורס טייס משנת 1966, שבה הוא מצולם. הוא ראה את הכרזה דווקא באתר הארכיון הציוני, ולאחר שיחה טלפונית איתם, נאמר לו שהמקור נמצא בארכיון זכרון יעקב. הכרזות עברו סריקה בפרויקט "מסע בזמן" של הספרייה הלאומית לפני מספר שנים, ואכן בתוך כמה שניות איתרתי את הכרזה.

למחרת הגיע אותו אדם וסיפר לי את סיפורה: "בשנת 1966 הייתי בן 22, מדריך בביה"ס לטיסה בבסיס חיל האוויר בתל נוף במגמת בסיסי. יום אחד הגיע צלם של ביטאון חיל האוויר לצלם קבוצת טייסים לצורך כתבה שהייתה עתידה להתפרסם בביטאון מס' 71 (יולי 1966). בביטאון האמור, אכן פורסמה תמונת שער, אך הכתבה לא פורסמה מעולם. מאידך, עזר ויצמן בימים ההם החל במסע פרסום לעודד גיוס לקורס טייס, והכרזה נתלתה על לוחות המודעות בכל רחבי הארץ". מסתבר שהכרזה היחידה שנותרה בארץ נמצאת אצלנו בארכיון. בנוסף, אותו אדם סיפר לי מי המצולמים בכתבה ומה עלה בגורלם. בכרזה שנמצאת אצלנו בזיכרון יעקב אין עדות לכך שנתלתה אי פעם, זאת אומרת מישהו שמר עותק מתוך מודעות לשמירת הכרזה, כמו יתר הכרזות אשר באוסף.