פתיחת הכנס - אדלייד, אוסטרליה, 2019
05/04/2020
מייק או בראיין, נציג השבט של הילידים הגרים מאז ומתמיד באזור אדלייד, פתח ואמר: אדלייד גם כשהייתה מושבה ילידית, שמשה מרכז לשבטים שמסביבה לשיתוף של חוכמה וידע. "הגוף אומר איפה אתה, והלב אומר לך לאן ללכת". אם תשמור על הבית – הבית ישמור עליך. הרעיון הוא שאנשים יחיו יחד. הוא כיליד, קבל את האזרחות האוסטרלית רק ב-1967. עד אז הוא ושכמותו לא נספרו. זה קרה כי באותו זמן התקיימו בחירות, הפוליטיקאים רצו להגדיל את המושבים שלהם בסנט, ולכן נתנו אזרחות לילידים כדי שיוכלו לבחור בהם. (בסופו של דבר אותה מפלגה לא ניצחה בבחירות אך הילידים קיבלו אזרחות...).
מושל דרום אוסטרליה, שכיבד את הכנס בנוכחותו, גם מברך את בעלי הקרקע בעבר ואת האבות. הוא ציין שכל הכיכרות בעיר קבלו שמות של אנשי הילידים. הארכיונים שומרים ומנגישים את הסיפורים, את מה שקרה. באמצעות הארכיונים מופצים רעיונות וערכים של אנשים. באמצעותם ניתן ללמוד מה מהם המשיך ומה לא. הארכיונים הינם מוסדות ששומרים את העשייה של הראשונים, אוספים ומנגישים את המידע שקשור בילידים. הארכיונים יכולים לסייע לילידים להגיע למידע. לכן צריך לשמר גם את העבר שלהם למען העתיד. מאחל לנו שיתוף בידע מקצועי ויצירת חברויות חדשות.
דייויד פריקר, יו"ר ה-ICA, איגוד הארכיונים הבינלאומי, פותח את הכנס. זו הזדמנות ליצור קשרים וחברויות, לעצב את המסר של הארכיונים, לבדוק מי האנשים שיוצרים רשומות, מי מבקר בארכיונים, מה המקום של הארכיונים בדמוקרטיה, מה ממשלה צריכה לעשות מבחינת הטיפול במידע, כל זה משתנה בדרך לא צפויה, בקצב, אנשים יותר אינדיבידואלים, גם מבחינת הקשר שלהם עם העבר שלהם. אחדים סבורים שהזהות היא מסמכים, אחרים חושבים שצריך לבער את המסמכים כי הם כבר לא הזהות שלהם, לעיתים צריך להחסות, אך ברור לכולנו שתמיד צריך לשמור אותם למען החברה. צריך לשקף את מה שחושבים היום כדי שהדור הבא ייצור את האמת שלו. לא שומרים רשומות כדי לשמור את הטוב אלא כי אנחנו רוצים לדעת, לזכור, כי החברה משתנה כל כך מהר. כל פעם שמסתכלים במסמכי העבר מגלים דברים חדשים. לכן צריך לאתגר את עצמנו כדי להבטיח שנשמור את הזיכרון המשותף של החברה.
ג'ולי אנט, יו"ר האיגוד האוסטרלי, גם אומרת שהרוח של הילידים מסתובבת ביננו ומשפיעה עלינו. בכנס נציגים מ-76 מדינות, ארכיונים של מדינות, רשויות, בתי ספר, אוניברסיטאות, כנסיות, ארגונים פרטיים שבאו לחלוק בידע. ההכרה בילידים צריכה להינתן בכל העולם. ושצריך ללמוד מהאוסטרלים איך להחזיר את הכבוד למי שהאדמה הייתה שייכת להם.
נציג אנססטרי (החברה הגניאלודית שתומכת בכנס), אומר שהם לא יוצרים חומר ארכיוני, אלא יכולים לעזור להשתמש בחומרים כדי שאנשים ילמדו ויזכרו את העבר. יש להם יותר משלושה מיליון משתמשים, עושים בדיקות של DNA, ומשתפים פעולה לא רק עם ארכיונאים אלא גם למשל בעזרה בדיגיטציה של ארכיונים של השואה – חומרים שהיו סגורים בארונות. אנשים שלא יכולים להגיע פיסית לארכיונים יכולים לראות את המידע באמצעות האינטרנט. הם לא עושים את זה למען הילדים שלהם אלא לנכדי הנכדים שלו ושלנו שירצו לדעת מאין באו.
לסיום הטקס, יו"ר ה- ICA מוסר את ההצהרה הבינלאומית לארכיונים למייק או בראיין. מייק נותן לו עלה מענף ואומר שעכשיו כולנו אותו דבר מכיוון שלכל העלים מאותו ענף יש אותו DNA.
מושל דרום אוסטרליה, שכיבד את הכנס בנוכחותו, גם מברך את בעלי הקרקע בעבר ואת האבות. הוא ציין שכל הכיכרות בעיר קבלו שמות של אנשי הילידים. הארכיונים שומרים ומנגישים את הסיפורים, את מה שקרה. באמצעות הארכיונים מופצים רעיונות וערכים של אנשים. באמצעותם ניתן ללמוד מה מהם המשיך ומה לא. הארכיונים הינם מוסדות ששומרים את העשייה של הראשונים, אוספים ומנגישים את המידע שקשור בילידים. הארכיונים יכולים לסייע לילידים להגיע למידע. לכן צריך לשמר גם את העבר שלהם למען העתיד. מאחל לנו שיתוף בידע מקצועי ויצירת חברויות חדשות.
דייויד פריקר, יו"ר ה-ICA, איגוד הארכיונים הבינלאומי, פותח את הכנס. זו הזדמנות ליצור קשרים וחברויות, לעצב את המסר של הארכיונים, לבדוק מי האנשים שיוצרים רשומות, מי מבקר בארכיונים, מה המקום של הארכיונים בדמוקרטיה, מה ממשלה צריכה לעשות מבחינת הטיפול במידע, כל זה משתנה בדרך לא צפויה, בקצב, אנשים יותר אינדיבידואלים, גם מבחינת הקשר שלהם עם העבר שלהם. אחדים סבורים שהזהות היא מסמכים, אחרים חושבים שצריך לבער את המסמכים כי הם כבר לא הזהות שלהם, לעיתים צריך להחסות, אך ברור לכולנו שתמיד צריך לשמור אותם למען החברה. צריך לשקף את מה שחושבים היום כדי שהדור הבא ייצור את האמת שלו. לא שומרים רשומות כדי לשמור את הטוב אלא כי אנחנו רוצים לדעת, לזכור, כי החברה משתנה כל כך מהר. כל פעם שמסתכלים במסמכי העבר מגלים דברים חדשים. לכן צריך לאתגר את עצמנו כדי להבטיח שנשמור את הזיכרון המשותף של החברה.
ג'ולי אנט, יו"ר האיגוד האוסטרלי, גם אומרת שהרוח של הילידים מסתובבת ביננו ומשפיעה עלינו. בכנס נציגים מ-76 מדינות, ארכיונים של מדינות, רשויות, בתי ספר, אוניברסיטאות, כנסיות, ארגונים פרטיים שבאו לחלוק בידע. ההכרה בילידים צריכה להינתן בכל העולם. ושצריך ללמוד מהאוסטרלים איך להחזיר את הכבוד למי שהאדמה הייתה שייכת להם.
נציג אנססטרי (החברה הגניאלודית שתומכת בכנס), אומר שהם לא יוצרים חומר ארכיוני, אלא יכולים לעזור להשתמש בחומרים כדי שאנשים ילמדו ויזכרו את העבר. יש להם יותר משלושה מיליון משתמשים, עושים בדיקות של DNA, ומשתפים פעולה לא רק עם ארכיונאים אלא גם למשל בעזרה בדיגיטציה של ארכיונים של השואה – חומרים שהיו סגורים בארונות. אנשים שלא יכולים להגיע פיסית לארכיונים יכולים לראות את המידע באמצעות האינטרנט. הם לא עושים את זה למען הילדים שלהם אלא לנכדי הנכדים שלו ושלנו שירצו לדעת מאין באו.
לסיום הטקס, יו"ר ה- ICA מוסר את ההצהרה הבינלאומית לארכיונים למייק או בראיין. מייק נותן לו עלה מענף ואומר שעכשיו כולנו אותו דבר מכיוון שלכל העלים מאותו ענף יש אותו DNA.