הנאום של יקיר האיגוד לשנת 2017 - פרופ' יובל דרור

אי-שם בשלהי שנות ה-80 של המאה הקודמת, בהיותי עוד באורנים, באתי לארכיון החינוך היהודי ששכן אז במרומי בניין שרת באוניברסיטת תל אביב, לפגוש את שמעון רשף ז"ל ותבל"א נאוה איזין, שעימנו, כדי לתכנן מחקר המשך לדוקטורט שלי על החינוך הקיבוצי ולזה של שמעון רשף על זרם העובדים. שמעון ונאוה הציגו לי את מכמני הארכיון, שנבנה על בסיס ארכיון הסתדרות המורים, והופניתי לארכיון העבודה שבו שכן ושוכן עד היום האוסף העיקרי של המרכז לחינוך של ההסתדרות, מסגרתו הארגונית של הזרם, וכן לארכיוני אפעל של הקיבוץ המאוחד, מרחביה של הקיבוץ הארצי (שקדם ליד יערי), חולדה של חבר הקבוצות ו'האיחוד' ועוד ארכיונים ואוספים מקומיים ואישיים. 

ידיעת הארכיונים כבר הייתה בי, אך כך קיבלתי שיעור מרוכז בארכיונאות חינוכית ובכלל – שלא לוותר על אף סוג של ארכיון ואוסף, ולמצות את כל סוגותיהם – יומני מורים, מחברות תלמידים, עיתוני בתי ספר, תכניות וספרי לימוד, חוזרי מינהל, למיניהם, אפמרה ועוד. השיעור הארכיוני המתמשך הזה עמד לצידי וסייע לתלמידיי ולעמיתיי בחקר מערכת החינוך הציוני המסועפת בחיפה מהריאלי ועד הטכניון ואוניברסיטת חיפה, בכתיבת תולדות החינוך הקיבוצי והממלכתי, בעיסוק בהיסטוריה של הכשרת המורים, החינוך הבלתי פורמלי והחינוך היהודי החילוני-פלורליסטי ושאר תחומי חינוך. המכנה המשותף לכל אלה, המתקיימים גם בישראל דהיום – שורשיהם בעליות הראשונות ובימי המנדט, וניתן לחוקרם לעומק, בראייה רחבה – ובאורך ההיסטורי הנכון – בעיקר בהתבסס על מקורות ארכיוניים.

ה'דוגמיות' הללו, משלי ומשל תלמידיי ועמיתיי, מלמדות על חשיבות ארכיון החינוך היהודי שבאוניברסיטת תל אביב וחומרים, תיקים ואוספים חינוכיים בארכיונים באשר הם. זאת משום שההיסטוריה של החינוך, בארץ ובעולם, נתפסת כחלק בלתי נפרד מחוגים אקדמיים למדיניות החינוך, והיא משמשת גם לקביעת מדיניות חינוכית בהווה ולעתיד; הארכיון, על מקורותיו הראשוניים והמשניים, הוא המעבדה המדעית ההיסטורית-חינוכית של תחום 'מדיניות החינוך', 'תנאי הכרחי' שאין בלתו.

במהלך כמעט ארבעה עשורים צמחו בארכיון החינוך בת"א שני 'ערוצי יצוא' לאוצרות הידע שנצברו. האחד הוא כתב העת הבין-אוניברסיטאי דור לדור – קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, שרואה אור במתכונת של כרכי מאמרים וסדרת מונוגרפיות ויש בו מעל חמישים כרכים. השני – האגודה הישראלית לחקר תולדות החינוך, העוסקת גם בתולדות החינוך הערבי בארץ בכנסי המחקר השנתיים שלה שמתקיימים באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי הארץ; השנה מתקיים הכנס התשעה עשר, כן ירבו. בארכיון החינוך נוצרה גם במהלך השנים סוגה ארכיונית נוספת – מאגר 'חקרי מקרה' של סטודנטים יהודים וערבים, המשמש למחקרי המשך, עבודות מוסמך, דוקטור ועוד.

על כל אלה הוקרתם אותי, כנציגם של כל העוסקים בחקר תולדות החינוך בארץ ישראל ובמדינת ישראל, שאין אנחנו יכולים בלעדיכם, הארכיונאים שעל הארכיונים והמידע. אני שב ומודה לכם, ובעיקר לנאוה איזין שייסדה עם שמעון רשף ז"ל את ארכיון החינוך היהודי באוניברסיטת תל אביב (עם רינה שפירא כראש ביה"ס לחינוך), ופעלה עם יצחק קשתי ואריה לוי ז"ל – שלושה שקדמו לי בראשות הארכיון - ולשמחתי גם איתי בתפקיד זה. אסיים בתקווה שאוניברסיטת תל אביב תמצא את הדרך הראויה לאגד את כל ארכיוני הרוח שבה – לחינוך, לתיאטרון, לספרות ועוד – לבית אוספים מכובד ומכבד. תודה.