סיכום יום הרליץ - הארכיון הציוני - 27.3.2019

יום העיון נפתח באיחור מתבקש, עקב התאחרות ההסעה מתל אביב. נכחו כ- 150 איש.

לאלבומי תמונות מיום הרליץ בדף הפייסבוק של האיגוד -  כללי בני עורי, דב רבר
לצילום ההרצאות בערוץ היוטיוב של האיגוד - כאן

צבי (קיטו) חסון – יו"ר הוועד המנהל ברך את המתכנסים, במלאת 100 שנה לארכיון הציוני, המצוי ברחוב הרליץ – על שם מייסדו ומנהלו הראשון.

מושב ראשון - 
הארכיון הציוני ותרומתו לחקר תולדות הארץ
ד"ר יגאל סתרי – מנהל הארכיון - סקר בעזרת תמונות וצילומי מסמכים את ההיסטוריה של הארכיון. ב- 1919 הוזמן גאורג הרליץ ע"י הוועד הציוני להקים את הארכיון. הוא שוכן בחדר אמבטיה ואחר כך עבר למרתף של בניין בברלין, עד 1933. עם עליית הנאצים הועבר הארכיון לירושלים, וב- 1936 צורף לו גם ארכיון הרצל, שהאוצר שלו היה ד"ר אלכס ביין, שבינו לבין הרליץ היו הבדלי אישיות מהותיים. ב"שבת השחורה (1946) פרצו הבריטים והחרימו מסמכים, שהוחזרו. ביין והרליץ המליצו שהארכיון הציוני יהפוך לגנזך המדינה, אך בן גוריון החליט אחרת, לפי סתרי – אולי בזכות "היחסים המיוחדים" שבין בן גוריון לסופיה יודין, שמונתה למנהלת. ביין עשה מאמצים לגאול ארכיונים ששרדו באירופה וניהל את הארכיון עד 1971, אז הוחלף ע"י מיכאל היימן, שהיה חוקר חשוב, עסק רבות בהקמת משכן הקבע לארכיון וניהל אותו עד 1990.

נחמיה ביין – בנו של אלכס ביין,  סיפר על בית המשפחה ועל עבודתו של אביו. ביין קיבל את פרס ישראל ב- 1987, בשנה בה עבר הארכיון למשכנו הנוכחי. קישור להרצאתו

פרופ' מרגלית שילה – עוסקת במיוחד בתפקיד הנשים בתנועה הציונית והרצתה על נבירה בארכיון כמשנה תפיסות – דרך שלש דוגמאות:
1. וולפסון ביקר בארץ בסוף 1907 ובעקבות זאת נשלח ארתור רופין לבדוק מה ניתן לעשות כדי להפוך את הציונות המדינית של הרצל – למעשית. רופין הביא פתרונות שונים והציע את תכנית האוטונומיה, לטווח של עשרים שנה, תכנית שפורסמה רק ב- 1937.
2. דגניה – האם נוצרה באופן סטיכי או בתכנון אידיאולוגי? היה ויכוח איך ראוי ליישב את אדמות קק"ל, מאין יבואו ההון והתמיכה במתיישבים. אופנהיימר הציע את תכנית הקואופרציה, והפועלים בדגניה אכן ביקשו מרופין לחיות כקומונה, בקשה שכובדה על ידו והקק"ל סיפקה להם קרקע ואמצעים.
3. חוות העלמות – מדוע היה צורך בחווה נפרדת לנשים? כמעט כל הפועלות עסקו בתפקידי בישול לקבוצות הפועלים. חנה מייזל העלתה את רעיון ההכשרה החקלאית גם לנשים, קק"ל התנגדה אך ארגון נשים מגרמניה תמך, והרעיון התממש, אם כי לשנים מועטות.

מושב שני – המפות בארכיון הציוני
רועי מרום דיבר על מפות עות'מאניות בארכיון. קיימת קרטוגרפיה איסלאמית וגם מיפוי אירופי של הלבנט. המפות נוצרו לצרכים שלטוניים, מנהליים (קרקעות), צבאיים, ולהקמת תשתיות (כגון רכבות). המפות רובן רב-לשוניות ולתעתיק השמות בהן חשיבות רבה. רועי הציג דוגמאות של פרטים שונים במפות ועמד על המשמעות המשפטית והכלכלית שלהן – עד היום. לארכיון הן חשובות כי מתארות קרקעות שנרכשו ע"י התנועה הציונית בתקופה.

גיא ג'מו תאר את אוסף קאופמן ומפות קק"ל שבארכיון, שניהם בשימוש רב. אוסף קאופמן – האדריכל שתכנן עשרות קיבוצים, מושבים ושכונות - הגיע לארכיון ב- 1958, עם מותו. היו מגעים רבים עם האלמנה והבנות, שהן היורשות. נעשתה לו סריקה במיקרופילם וקטלוג חדש ב- 2015. אוסף קק"ל, בעיקר בענייני קרקעות, אוכסן בבניין המוסדות הלאומיים, עבר משם לאונ' העברית ורק ב- 2004 הגיע לארכיון הציוני. הוצגו דוגמאות של מפות שונות, שחשיבותן רבה לנושא רכישת הקרקעות עד הקמת המדינה.

מושב שלישי - מושב הרליץ
יורם מיורק – מנהלו לשעבר של הארכיון – הביא מחשבות משלו על עתיד הארכיונים. קהל היעד השתנה מאד: פחות חוקרים, יותר קהל רחב שמתעניין בעיקר בגנאולוגיה. זה משפיע גם על חלוקת אזורי העיון בארכיון. מעמדו של הארכיון עולה ועוד יעלה, כי בעקבות השימוש ברשתות האינטרנטיות הוא זמין ומשמעותי לכל אדם, לא רק לצרכים לאומיים. בעתיד יצטמצם אולי הארכיון לחדר שרתים וכל החיפוש יהיה אינטרנטי. זה מאפשר גם למנף כספית את ערך המסמכים שבידינו (מיי הריטג' כדוגמה). גם כללי הביעור ישתנו וארכיון העתיד יהיה שונה מאד מזה של היום.

חלוקת פרסים שנתית 
ראובן פינסקי - מקים "אגף מורשת" ומנהלו לשעבר , קיבל את אות יקיר האיגוד.
ענת אופיר – מנצר סירני וגזברית האיגוד החדשה, קיבלה את פרס הרליץ.
ויקטוריה חודקובסקי – מספריית בית אריאלי (מחול) – ציון לשבח.
זהבה פרל – ממושב אלמגור – ציון לשבח על הקמת הארכיון וההנצחה.
רחל רובינשטיין – מהארכיון הציוני, ציון לשבח על 30 שנות עבודה.
בתיה לשם – הארכיון הציוני, תעודת הוקרה עם פרישתה.
טובה מנדל – ארכיון הגולן, תעודת הוקרה עם פרישתה מניהולו.
שולה במברג – תעודת הוקרה עם פרישתה מעבודה בארכיון כפר חסידים.
תלמה בחור – תעודת הוקרה וחברות כבוד עם סיום תפקידה כגזברית האיגוד.
מיכל הנקין – ארכיון חיפה ויו"ר האיגוד לשעבר, תעודת הוקרה וחברות כבוד עם פרישתה לגמלאות

למידע מלא על מקבלי הפרסים - כאן

ראינו סרטון חביב של בוגרי קורס הארכיונאים שהסתיים במכללת ספיר.

כאסיפה כללית (נדחית) אישרנו את הדוחות הכספיים של האיגוד לשנת 2018.

לאחר ארוחת צהריים קלה התפזרנו לסיור בקבוצות בחמישה מוקדי עניין:
חדר השימור, חדר המפות, חדר הקריאה, ארכיונו הפרטי של הרצל, וסקירה על אוסף התצלומים הייחודי שבארכיון. יכולנו (למי שלא היה עדיין במקום, וגם למי שכן) להתרשם שוב מהיקפו, חשיבותו והעבודה המסורה הנעשית בארכיון.

הודינו בחום למארחינו, עובדי הארכיון הציוני כולם, קיבלנו כוס למזכרת וחזרנו איש לארכיונו שלו.

רשם: דני ברזילי, מגן.