מדברים מהשטח - ארכיון זכרון יעקב

כתבה: לירון גורפינקל, מנהלת הארכיון

הארכיון לתולדות זכרון יעקב ממוקם במרכז המושבה, במבנה בנק הלוואה וחיסכון וגם במרתף בניין המועצה המקומית. 
הארכיון הוקם לראשונה רק בשנות ה -80 המוקדמות (1981-2), כאשר ראש המועצה דאז ישי שיבובסקי ז"ל, ביקש מההיסטוריון החיפאי, שאול דגן, להקים ארכיון. שאול עבר במחסני המועצה, במרתפים, בוועד החקלאי ובבתים פרטיים ואסף חומרים רבים, וכך הוקם הארכיון. 
המסמך העתיק ביותר הוא של רישום לידות משנת 1885.

הארכיון עצמו נחלק לשתי יחידות נפרדות:
המגנזה-ארכיון מנהלי -  שרותי אחסון, גניזה וארכיב לתיקי מחלקות המועצה השונות. חלק מהחומר מאוחסן במרתף המועצה המקומית, אך רוב החומר נמצא בארכיב חיצוני באזור התעשייה ברקן. במגנזה עובדת תהילה גורש-שרעבי, שמרכזת וקולטת את התיקים, את ההעברה לארכיב החיצוני או להשארתם במגנזה, מזמינה תיקים, שולפת ועורכת איתי ביחד את הרשימות לביעור. 
היחידה השנייה היא הארכיון לתולדות זכרון יעקבאיתי עובדת הילה לנר-בלום וביחד עם מתנדבים נוספים, 13 במספר (צקי, אשר, יפה, ברוריה, דוד, רותי, ציפי, נעמה, מיכה, יעל ,חיליק, עינת ואלה) אנחנו נותנים שירות לפונים השונים ועוסקים בקידום הנגשת החומר. מתנדבי הארכיון מגיעים שלוש פעמים בשבוע לשעתיים בכל פעם, ועוסקים בקריאה, מיון, קטלוג, סידור, רישום ותרגום של האוצרות הטמונים בין מיכלי הארכיון.

כל אחת ואחד מהמתנדבים עוסק בתחום המעניין אותו ביותר והטוב ביותר עבורו. לדוגמא :מפתוח לטובת שליפה ואחזור מהירים של החומרים עבור הפונים, רישום וקטלוג אוספי התצלומים, רישום הספרים ואוסף הכרזות, תרגום מסמכים, חוברות וספרים, סריקת אלפי תמונות והפיכתן דיגיטליות, פענוח וזיהוי תמונות והנגשתן לציבור. 
המתנדבים עובדים ועמלים בשקט ובצנעה, ובעזרתם ניתן להביא לתודעת הציבור את חשיבות הארכיון לתושבי זכרון יעקב, לתושבי המדינה, לחוקרים ולמתעניינים שמגיעים מרחבי העולם כולו. אנחנו חבורה מגובשת, חוגגים ביחד בהרמת כוס קפה את ימי ההולדת, משתדלים לצאת לסיורים אחת לתקופה, נאספים להפסקה מהעבודה לכיבוד קל, עדכונים ,שיחות, "העברת מידע" -  כך אנו קוראים לשיחות שלנו.

לירון - זכרון יעקב

אני נכנסתי לתפקידי כמנהלת הארכיון במאי 2015,  במקומה של תלמה בחור המופלאה, שיצאה לגמלאות לאחר 16 שנים שניהלה את הארכיון. למדתי היסטוריה והדרכתי במוזיאון העלייה הראשונה כמעט 10 שנים. לאחר מכן למדתי ארכיונאות ולקחתי חלק בפרויקט רא"י. אני הייתי זו שסקרה 100 ארכיונים בצפון הארץ. במסגרת התפקיד הזה נהניתי לבקר בארכיונים ולמדתי המון. מתוכם ראיתי בעיניי רוחי איך ייראה הארכיון שלי העתידי- אז עוד לא ידעתי שאתקבל לכאן , לארכיון זכרון יעקב.

רציתי שהארכיון יהיה מרכזי בחיי הקהילה- כמו ברמת השופט, רציתי שיבקרו בו תלמידים וילדים- כמו בעין הנצי"ב, רציתי צוות מגובש, מצחיק, שעובד באווירה טובה ומחויכת כמו בקיבוץ גזית ועוד ועוד. אני חושבת שדי הצלחתי עד כה לממש את רוב החלומות.

 הארכיון מחולק לחטיבות: ועד המושבה, מועצה מקומית זכרון יעקב, הוועד החקלאי, מועצה דתית, חברה קדישא, בתי ספר, אוספים של מוסדות ואגודות, אוספים פרטיים ומשפחות, אוסף תצלומים, כרזות, קטעי עיתונות, ספרייה ועוד. בתוך כל חטיבה יש עשרות רבות של תתי חטיבות. החומרים עצמם נשמרים בתוך תיקים ומיכלים.
בארכיון ובמגנזה ביחד יש כ - 2600 מיכלים גדולים, וכ - 1000 מיכלים קיבוציים. אנחנו עובדים עם תוכנת המחשב DAF,  מבית קי-סופט. כל החומר הארכיוני רשום עד רמת התיק, וכרגע אנחנו ממפתחים את התיקים עד רמת המסמך. הארכיון עבר ברובו תהליכי דיגיטציה, כלומר - כל התצלומים (מאות אלפים) והכרזות כבר סרוקים, וגם חלק מהתיקים. כל קלטות הווידאו והאודיו עברו המרה, כעת נעשה תהליך נוסף: העתקת הדיסקים לכוננים חיצוניים ולמחשבים. 

אנחנו לקחנו חלק בפרויקט רא"י, וכך יותר מ - 130 ספרי פרוטוקולים, מחברות, חוברות,  ספרי הנהלת חשבונות, רישומי הפטירות, הנישואין והלידות עברו סריקה והועלו לאתר פרויקט "אז" של הספרייה הלאומית ! כל החומר עד שנות הששים נסרק כולו !

זה המקום לציין את התמיכה האדירה שאני מקבלת מראש המועצה זיו דשא, מהמנהל הישיר שלי, מזכיר המועצה דני ביתן ומכל צוות המועצה, ולא אנקוב בשמות מהפחד פן אשכח מישהו. הם יודעים שאני אוהבת מאוד את הארכיון, עושה הכל למען קידומו ולמען התושבים על מנת לתת שירות מהיר, אדיב ומקצועי. הם גם מבינים את חשיבות הארכיון על שלל תפקידיו ועוד נוספים שאני לוקחת על עצמי, ולכן תומכים בכל צעד שלי ומתקצבים בהתאם ליכולת. זה לא מובן מאליו כלל וכלל.

אז מה אנחנו עושים בימים אלו:
אין טעם לכתוב על העבודה השוטפת הקיימת בכל ארכיון, ולכן אציין את הפרויקטים המיוחדים שעשינו השנה:
קליטת כל תיקי הנישואין, תעודות הנישואין ותעודות הרווקות – החומר התקבל בארכיון כבר לפני מספר שנים, היה צורך להפריד את התעודות מהקרטונים שבהם הן היו, לרשום את כל שמות בני הזוג עם פרטי הנישואין ולאחסן בתיקים ע"פ הנהלים ותוך כדי לעדכן את התוכנה במיקום ובכל השמות (המפתוח). התהליך לקח מספר שנים, ולשם כך נרתמו כמעט כל צוות המתנדבים שרשם והקליד, והילה שדאגה לאחסנם ולקלוט בתוכנה. השנה כאמור, סיימנו את הפרויקט שבו הועלו לתוכנה כ-6000 רשומות. 

ציר הזמן- התחלנו בפרויקט כתיבת ציר זמן למושבה זכרון יעקב, החל משנת 1881 ועד שנת 2018. תהליך ארוך ומורכב של ליקוט מידע, שלקח 3 שנים. בציר הזמן מפורטים אירועים שונים בתולדות המושבה לפי שנים. הציר נכתב ע"י מתנדב הארכיון אשר ישראלי, והוא הוטמע לאתר המועצה המקומית על ידי. 

קליטת אוספים אישיים ואוספי משפחות- תהליך זה הינו תהליך יזום שלנו, בפנייה אישית למשפחות זכרוניות על מנת שיעבירו אלינו למשמרת מסמכים משפחתיים ותמונות משפחתיות. רוב המשפחות אינן מעוניינות להשאיר בארכיון את החומר המקורי, ולכן אנו מציעים להם שירות סריקות. אנו סורקים עבורם את החומר ומחזירים למשפחה, ולנו נשאר לפחות עותק דיגיטלי. 

מעט על שיתופי פעולה- מאוד חשוב לי לעבוד ביחד עם כמה שיותר גופים במושבה, הרי לבד אי אפשר לעשות כמעט דבר, ולכולנו מטרה משותפת. אני עובדת המון עם מוזיאון העלייה הראשונה, עם עמותת התיירות "הגדעונים", הספרייה הציבורית, עמותת הגמלאים, מתנ"ס זמארין, בית אהרנסון, בית גיל-פז, ארגון אמי"ר- יוצאי רומניה, בתי הספר ביישוב, עם כל המחלקות במועצה: חינוך, איכות הסביבה, הנדסה. 

מפאת חשיבות הנושא, אני מנסה לדאוג לשימור אתרים ארכיאולוגיים באזור שלנו, למערות קדומות, לקברים פרה-היסטוריים, לעצים. ואתן דוגמא אחת, שכמובן קשורה לארכיון. על הר זכרונה בשטח המוניציפלי של זכרון יעקב גדל עץ קטלב עתיק, בן למעלה מ-200 שנים. העץ צמח בחלקו הדרומי ביותר של רכס הכרמל "יש מאין", בודד, נדיר ויחיד. מפאת היותו יחידי ונדיר, ילידי שנות ה-20-30 עדיין זוכרים איך נהגו לטפס על הר זויבר (היה ידוע גם בשם הר הג'אבי) ושיחקו ליד העץ האדום הזקן. כך למשל סיפר חיליק לייטנר, נכד למייסדי המושבה ומתנדב בארכיון. לימים מצאנו בין כתבי הזכרונות של ינקו (יעקב) אפשטיין , גם הוא צאצא למייסדי המושבה, את סיפורו האמיתי של העץ. העץ שימש כמקום מפגש לחברי מחתרת ניל"י, ולשם ברח בתחילה יוסף לישנסקי מפני התורכים. וכך כתב ינקו בזכרונותיו: ".... אותו חבר אשר קיבל את הידיעה מיצחק הלפרין, גם הוא חרד היה לגורל זקני המושבה והוא גייס איתו עוד שלושה ללכת להיפגש עם יוסף לישנסקי ביער, בגבעה, מול המושבה, מקום הנקרא בשם הר זויבר ושם גדל עץ הנקרא העץ האדום, לפי שהסביר יצחק במקום זה יוסף מסתתר". עשרות שנים לא עלה אף אחד לבדוק מה קורה עם העץ הבודד הזה, האם הוא עדיין "בחיים", ואני לקחתי על עצמי לחפשו, ואכן מצאתיו. הוא היה במצב נורא, הייתי בטוחה שהוא מת. היה קשה להגיע אליו, אך תוך שיתוף פעולה עם מחלקת התפעול ובית אהרנסון, כבשנו שביל יחסית נוח, התקנו ספסל ושלטים המספרים את תקציר הסיפור, טיפלנו בעץ בעזרת אגרונומים, ואנו עוקבים אחריו בזהירות. משהו קטן אך כה מרגש.

זכרון יעקב - עץ קטלב

ולסיום, סיפור מרגש שקרה בשנה שעברה, וקשור לאחת הכרזות שנמצאות בארכיון: כרזת "הטובים לטיס". יום אחד קיבלתי פנייה טלפונית מאדם שמחפש שנים רבות אחר כרזת פרסומת לקורס טייס משנת 1966, שבה הוא מצולם. הוא ראה את הכרזה דווקא באתר הארכיון הציוני, ולאחר שיחה טלפונית איתם, נאמר לו שהמקור נמצא בארכיון זכרון יעקב. הכרזות עברו סריקה בפרויקט "מסע בזמן" של הספרייה הלאומית לפני מספר שנים, ואכן בתוך כמה שניות איתרתי את הכרזה.
למחרת הגיע אותו אדם וסיפר לי את סיפורה: "בשנת 1966 הייתי בן 22, מדריך בביה"ס לטיסה בבסיס חיל האוויר בתל נוף במגמת בסיסי. יום אחד הגיע צלם של ביטאון חיל האוויר לצלם קבוצת טייסים לצורך כתבה שהייתה עתידה להתפרסם בביטאון מס' 71 (יולי 1966). בביטאון האמור, אכן פורסמה תמונת שער, אך הכתבה לא פורסמה מעולם. מאידך, עזר ויצמן בימים ההם החל במסע פרסום לעודד גיוס לקורס טייס, והכרזה נתלתה על לוחות המודעות בכל רחבי הארץ". מסתבר שהכרזה היחידה שנותרה בארץ נמצאת אצלנו בארכיון. בנוסף, אותו אדם סיפר לי מי המצולמים בכתבה ומה עלה בגורלם. בכרזה שנמצאת אצלנו בזיכרון יעקב אין עדות לכך שנתלתה אי פעם, זאת אומרת מישהו שמר עותק מתוך מודעות לשמירת הכרזה, כמו יתר הכרזות אשר באוסף.

זכרון יעקב - כרזה