כנס ארכיונאי ההתיישבות 2019 - ארכיון ממוחשב לשירות הקהילה



הכנס נערך בבית התנועה הקיבוצית ב- 23.9.2019, והשתתפו בו כ- 120 ארכיונאים.

נושא הכנס: ארכיון ממוחשב לשירות הקהילה.

רוני עזתי – יו"ר הארגון – פתח בברכה, ציין שאנו ארגון וולנטרי, ללא דמי חבר, הבנוי בעיקר על פעילות אזורית, שמטרת חבריו היא שימור והנגשת ההיסטוריה היישובית לדור הנוכחי ולדורות הבאים.

מושב ראשון
מאשה זולוטרבסקי (יד טבנקין) פתחה: מדוע תוכנת ארכיון חיונית לעבודתנו, ומהם הקריטריונים לפיהם נבחר תוכנה מתוך ההיצע הקיים ? בסקר שנעשה נמצא שב- 91% מהארכיונים יש תוכנה כלשהי, ורוב הארכיונאים שבעי רצון מהתפקוד, השרות והעלות שלהן (ציון ממוצע – 4 מתוך 5).

תוכנת אידיאה הוצגה ע"י אלי ליבר מחצרים. הוא ציין שחיוני שתהיה אפשרות להעברת חומרים מתוכנות קודמות. הדגים חיפוש של כל החלטה שהתקבלה בנושא מסוים (הכלבו) בכל פורום שהוא. התןכנה יודעת להתעלם מהטיות או מאותיות יחס ולצרף שדות חיפוש שונים (מרכולית ומזכירות למשל). החיפוש לפי מילות מפתח בעייתי, ולכן יצר קובץ אקסל המפרט שינויים בשמות.

תוכנת קהילנט הוצגה ע"י נורית תור ורונית ספרוני מסער. ציינו שארכיונאים לא הבינו במחשוב, ואנשי מחשב – בארכיונאות, והאתגר הוא לשלב אותם. הארכיון ממוחשב מזמן אולם רק לאחרונה בקהילנט. התוכנה בעייתית עם הטיות המילה ואותיות יחס. החלוקה בסער היא לחטיבות רבות. ב"הערות" נמצא תקציר העניינים בתיק. הם מעלים אלבומי תמונות לאתר הקיבוץ אך אין אפשרות להוסיף מידע כתוב. הכל שמור בענן, והתשלום הולך וגדל.

תוכנת הילה הוצגה ע"י גילה אלעד מנחשון. לדבריה זו תוכנה נוחה וזולה יחסית ויש לה רמות שונות. לכל פריט יש כרטיס ומספר זיהוי. הניהול לפי רמות (חטיבה, סדרה, תיק וכו') וכל מילה בתוכן יכולה לשמש מילת חיפוש. אפשר לשתול בה קבצי "וורד" והחיפוש לפי מאפיינים או מלל.

תוכנת קיסופט הוצגה ע"י יואב רון ממשואות יצחק. הוא פרט את התכונות הנדרשות מתוכנה – יציבות והתאמה לשינויים, נגישות אינטרנטית מכל מחשב, שמירה בענן, שילוב סוגי המדיה במקום אחד, שהפריט והדאטה שלו יהיו באותו מסך, גישה לפי רמות הרשאה שהוגדרו, אפשרות לחיפוש "פרוע", להתחשב בעלות מול תועלת, וחברת תמיכה זמינה וחזקה. קיסופט עונה לדבריו על רוב הדרישות הללו אולם לא הספיק לבצע הדגמה.

נשאלו שאלות מהקהל בנושאי הרשאות גישה בתוכנות השונות ואיך בוחרים מה וכיצד לפתוח לציבור, איך אפשר להנגיש אותן, איך לשלב את הציבור וכמה נכנסים בפועל, והאם עדיף לשלב גישה לדף פייסבוק או ווטסאפ מקומי.

מושב שני
דודו אמיתי (יו"ר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע) ציין בברכתו את תפקיד הארכיון היישובי כסוכן הזיכרון של הקהילה.

חלי יעקבס הגישה הרצאה מרתקת על ארכיונאות בעולם הרשתות החברתיות וכיצד להנגיש את עצמנו לדור של היום ושל מחר. כמו בתקופה הפאודלית, העולם נחלק לאלה שיש להם ארמונות והון מול אלה שיש להם יכולות ורצון לייצר (האריסים), גם היום לענקיות כגון גוגל או פייסבוק יש פלטפורמות ענק, אך הן זקוקות לאנשים שייצרו תכנים. כל אדם יכול היום להגיע להמונים, לצבור כוח וממון, אולם כולנו זקוקים גם לקשר, שייכות ואהבה.
היהודים נחשבים ליזמים כה טובים מפני שהיהדות מבוססת על הכישרון לספר סיפור: "והגדת לבנך" של פסח ויציאת מצרים. סיפורים יוצרים קהילות ומה שחשוב זה פרסונליזציה של המסר – לכל אחד יש סיפור וכולנו יצאנו ממצרים. אנו צריכים לאפשר לאנשים לספר כל אחד את סיפורו שלו, הארכיון זקוק לכן לשותפים/ צרכנים. העברת מסרים לעתיד אפשרית רק דרך אמצעי העתיד. צריך לתפוס את עצמנו כמשווקי העבר, וליצור קהילות רשת המשתמשות במה שהיה בעבר למען מה שיהיה בעתיד- קבוצות פייסבוק, ווטסאפ ודומות להן.

גלית שאול (ארכיוני אייל וכפר סבא) הביאה מצגת על אפקט הארכיון בסרטונים ביתיים. היא ערכה מחקר על סרטים ביתיים ישנים שהועברו לארכיון, עם כמה דוגמאות לשימוש שנעשה בהן: "כך ראינו" (אוסף קטעים ביתיים של חובבים היוצרים חיבור בין הפרטי לציבורי), "ילדי השמש" (אוסף סרטונים על החינוך המשותף שחוברו לסרט עם אג'נדה ביקורתית תוך הצגת דיסוננס בין תמונות יפות ונוסטלגיות לטקסטים נוכחיים ביקורתיים). לאחר מכן הראתה קטעים משני סרטי תעודה פואטיים – של פיטר פורגאץ' ממוזיאון ורשה ושל מיכל רובנר מ"יד ושם" שהורכבו מקטעים ביתיים כאלה.

איחלנו לעצמנו שנה טובה ולהתראות בכנס הבא.

רשם: דני ברזילי