הארכיון האדריכלי הייעודי הראשון בישראל: תולדות הקמתו ופעילותו

חדוה מוסקוביץ', ארכיון העיר חיפה, אוניברסיטת בר-אילן
עבודה זו נתמכה מכספי ההקדש של שלמה גלאס ופני בלבן

מבוא

במשך שלושה עשורים פעל ארכיון הפקולטה לאדריכלות בטכניון שבחיפה כגוף המקצועי המרכזי ששאף לשמר את המורשת האדריכלית הישראלית ומורשת דור המייסדים. בשני העשורים הראשונים של המילניום גדלה באופן משמעותי הדרישה לחומרי מקור אדריכליים, עניין גובר שהגיע ממגוון קהלים החל בחוקרי האקדמיה וכלה בקהל רחב שביקש מידע לצורך ברורים פרטיים. מגמה זו הובילה להקמתם של שני ארכיונים ייעודיים נוספים בתל אביב ולהתחדשות והגדרה מחודשת של הארכיון הוותיק בחיפה.

עבודה זו מתמקדת בארכיון האדריכלי הראשון שהוקם בטכניון, המהווה את לב ליבו של "המרכז לחקר המורשת הבנויה ע"ש אבי ושרה ארונסון", מוסד אשר זכה לפתיחה מחודשת בינואר 2018, באירוע מרשים בו הוצגו למשתתפים חלק מאוצרותיו של הארכיון. בעבודה זו ברצוני להתמקד בגלגוליו המוקדמים של הארכיון מאז הקמתו בשנות השבעים, בחזון שנוסח על ידי מייסדיו ובשינויים שעבר לאורך השנים; המאבק למימוש במציאות תקציבית לא קבועה, שינויי הפונקציות והשירותים לאורך השנים ובעיקר בשאלה העקרונית האם חזון המרכז רלוונטי וחיוני גם היום ?

הקמתו של הארכיון: המרכז לדוקומנטציה לארכיטקטורה ישראלית

בראשית
תחילתו של הארכיון בשנת 1975, עם התגבשות יוזמה של מספר חברי סגל בפקולטה לאדריכלות להקמת מרכז תיעוד של חומרים אדריכליים בעלי ערך היסטורי[1] שנקרא: "המרכז לדוקומנטציה לארכיטקטורה ישראלית". היזמים ערכו סקר של חומרים אדריכליים תיעודיים המצויים בספריית הפקולטה לפי שני קריטריונים: רמת הביקוש לחומר וסכנת אובדן החומרים אם ידחו פעולות התיעוד [2]. ממצאי הסקר התריעו על סכנת אבדן של חומרים תיעודיים בעלי ערך ארכיטקטוני-היסטורי, עקב מצבם הפיזי. הסוקרים ציינו העדר פרסומים אדריכליים מקצועיים והזהירו כי קיימת סכנת אבדן לארכיונים פרטיים של חלוצי אדריכלות ישראל הנמצאים בידיים פרטיות.
בעקבות ממצאי הסקר החליטו היזמים להקים מרכז שיכלול שלוש פונקציות:
א. ארכיון של ארכיטקטורה ישראלית שיוקם על פי קריטריונים שיקבעו מנהלי המרכז לדוקומנטציה [3]. הארכיון יאצור קבוצות נבחרות של חומרים מייצגים ובעלי חשיבות, בתום רישום החומרים האדריכליים הקיימים יוחלט אילו ארכיונים אדריכליים יקלטו בארכיון (לא פורטו הקריטריונים להחלטה), וכן יוכנו מסמכי תיעוד חסרים עבור מבנים ואתרים בעלי חשיבות אדריכלות היסטורית אך נטולי תיעוד מספק.
ב. מרכז מידע אדריכלי שיכלול תיעוד פרסומים וספרים על ארכיטקטורה ישראלית ובין לאומית וכן תיעוד החומרים האדריכליים הקיימים בארכיונים ציבוריים ובארכיונים פרטיים של אדריכלים.
ג. הוצאה לאור של פרסומים אדריכליים מקצועיים כגון: רשימות ביבליוגראפיות, ופרסום שוטף של נושאי פעולת המרכז.

בנוסף להקמת מרכז לתיעוד ומידע תכננו היזמים להשלים את אוסף הספרייה לאדריכלות בספרות וכתבי עת של ארכיטקטורה ישראלית.

טכניון
בניין הטכניון, הדר הכרמל חיפה. אדריכל: אלכסנדר ברוואלד, בשנות העשרים

שנות השבעים: השנים הראשונות לפעילות המרכז לדוקומנטציה
הקמת המרכז לדוקומנטציה של ארכיטקטורה ישראלית חייבה את יוזמיו להשיג הכרה של הנהלת הטכניון בחיוניותו בכדי לגייס תקציב להפעלתו. הצעד הראשון בתהליך היה פגישה עם המשנה לנשיא הטכניון לענייני פיתוח, פרופסור גינזבורג [4] , שקיבל מהיזמים תזכיר שתמצת את מסקנות הסקר שערכו:
"קיים ביקוש מתרחב למידע על ארכיטקטורה ותכנון ישראליים לצרכי הוראה, לימוד, מחקר ועיון...לא ניתן לענות על ביקוש זה במלואו, בעיקר בגלל היקף אוסף הפרסומים המצומצם, והתפתחותה המועטה של המערכת הביבליוגרפית, וכן בשל מיעוט הפרסומים על התפתחות הארכיטקטורה והתכנון בישראל. יתר על כן, חלק מן המקורות הדרושים להכנת הפרסומים האלה נמצא בסכנת כליה. אחדים משום שמבנים וחלקי ערים המייצגים את מקורות הארכיטקטורה והתכנון בישראל נמצאים בלחצי הריסה ובניה מחדש, ובהעדר מסמכי רשום או תכנון מקוריים ייעלמו בחלקם. אחרים... נמצאים בארכיונים פרטיים או ציבוריים שהגישה אליהם קשה ולעיתים הם צפויים בסכנה של שכחה או אבדן בהעדר יורש בעל הרצון והיכולת לשמרם. לסוג זה שייכים אספי עבודותיהם של חלוצי התכנון והבניה המודרנית בארץ" [5].

בעקבות הפגישה עם פרופ' גינצבורג, הקציבו מוסדות הטכניון 45,000 לירות למרכז לדוקומנטציה בשנה הראשונה לפעילותו וסכום זהה בשנה העוקבת. שנת הפעילות הראשונה התמקדה באיסוף מידע ורישומו על פי הכלים שגובשו: רישום ב"כרטיסי אתר", "כרטיסיות מפתח", רישום תיקים על פי מקומות ותקופות, גיבוש רשימות של אדריכלים, רשימות של ארכיונים ומצאי החומר האדריכלי הקיים בהם [6] . בשנת הפעילות השנייה, גובשה תוכנית עבודה לשלוש שנים שכללה מחקר על ארכיטקטורה בקיבוץ, על התפתחות הארכיטקטורה המודרנית בחיפה והקמה של תערוכה על פועלו של האדריכל אלכסנדר ברוואלד, הדיקן הראשון של הפקולטה לאדריכלות בטכניון, מחלוצי האדריכלות בארץ.
אולם, במהלך שנת הפעילות השנייה אזל הסכום הראשוני שהקציבו מוסדות הטכניון להפעלת המרכז ולתשלום משכורותיהם של חוקריו, ומהשנה השלישית נעשו כל הפעולות המחקריות בהתנדבות ובמסגרת קורסים אקדמיים [7], ותוכנית העבודה הראשונית צומצמה למינימום.

אלכסנדר ברוואלד

אדריכל אלכסנדר ברוואלד פרספקטיבה של קיוסק בגן בנימין בהדר הכרמל, חיפה. 1935 


שנות השמונים, "היחידה לתיעוד הארכיטקטורה": פעולות ומטרות
המצוקה התקציבית הובילה את מנהלי המרכז לפנות למוסדות הטכניון בבקשה להכיר ב"מרכז לדוקומנטציה" כמרכז מחקר רשמי של הטכניון, הכרה שמשמעה התחייבות לתמיכה כספית קבועה מהמוסד[8] . בנוסף, פנו המנהלים לקרנות פנים טכניוניות וגם לגופים שמחוץ לטכניון בבקשה לתמוך בפעילות המרכז. המאמצים נשאו פרי רק בשנת 1981, אז החלה קרן ריינולדס [9] להעמיד תקציב קבוע בהיקף של כ 25.000 לירות בכל שנה לטובת פעילות המרכז[10] , תרומה, אשר בצרוף להכנסות המרכז ותרומות אד הוק, היוותה את הבסיס לפעולות המרכז בעשורים הבאים.
באותה תקופה, על פי דרישת הטכניון, שונה שם "המרכז" ל"היחידה לתיעוד הארכיטקטורה" [11] , ותאם את פעילותה באותן שנים; בצלו של התקציב המצומצם הוקפאה תוכנית העבודה של הארכיון והתמקדה בהוצאה לאור של פרסומי מחקרים, שנעשו על ידי חוקרי היחידה וסטודנטים בהנחייתם. החלק הארי של התקציב הצנוע הופנה להעסקת ספרן מספריית הפקולטה, שפרש לגמלאות כ"ארכיבר-ספרן" [12], יתרת התקציב שהתקבל בעיקר מתרומות הופנה לפרסום עבודות שנמצאו על סף סיומן.

סוף שנות השמונים עד אמצע שנות התשעים, הקמת "מרכז המחקר למורשת הארכיטקטורה"
בראשית 1987 חל מפנה בהתנהלות "היחידה", ונעשה ניסיון מחודש להחיותה ברוח מטרותיו הראשוניות של "המרכז לדוקומנטציה של אדריכלות ישראלית". פעילות היחידה הורחבה מהוצאה לאור של פרסומים לתיעוד ולמחקר של ארכיטקטורה בארץ ישראל. בתקופה זו, עסקו חוקרי היחידה ביצירת מאגר מידע ממוחשב של כארבע מאות מהאדריכלים הראשונים שפעלו בארץ, המאגר כלל ביוגרפיה אישית ומקצועית ורשימת עבודות של כל אדריכל בנפרד. בנוסף, נעשה ניסיון לרתום את האדריכלים, חברי אגודת האינג'ינרים והאדריכלים להיכלל במאגר, בעלות כספית שנועדה לכסות את הוצאות הפרויקט[13] , הניסיון לא צלח ורק מספר זעום של אדריכלים נענו לפנייה[14] .
בינואר 1990 פרסם פרופ' הרברט, יו"ר "היחידה" הצעה ליסוד מרכז מחקר חדש בפקולטה לארכיטקטורה[15] , שיאחד וירחיב את תחומי פעילותה של "היחידה לתיעוד הארכיטקטורה" ושל "המכון לדוקומנטציה של ארכיטקטורה ישראלית" שקדמו לו. היו"ר ביקש להקים בית למחקר האדריכלי במובן הרחב של המילה; לדבריו המחקר בתחום נעשה על ידי חוקרים ללא מסגרת אקדמית ראויה וללא תמיכה כספית נאותה, ולכן יש ליצור תשתית מתאימה להמשכיות והרחבת הפעילות המחקרית בתחום. הטכניון, כמוסד האקדמי היחיד שהכשיר אנשי מקצוע באדריכלות בתקופה; ׳הוא הוא הבית הטבעי למחקר אקדמי בתחום׳[16] . על פי התכנון, הגוף המוצע יכלול מספר פונקציות: ארכיון אדריכלי לאומי, מרכז למחקר אדריכל[17] , יחידה לתיעוד [18]ומתן שירותי יעץ.
הצעתו של פרופ' הרברט דרשה תקצוב ראוי והקצאת שטחים בפקולטה לאדריכלות, אך דיקן הפקולטה לא הסכים להקצות את התקציב והשטחים הדרושים להקמת מרכז המחקר והארכיון והעביר את האחריות למציאת תקציב לפרופ' הרברט; יחד עם זאת, פעלו הדיקן בורט והיו"ר הרברט אצל מוסדות הטכניון כדי לקבל הקצאת שטחים לטובת ארכיון עתידי[19].

מנדלסון

תמונה מאלבום תמונות רשמי שתיעד את הקמת בית החולים הממשלתי בחיפה (רמב"ם) האדריכל אריך מנדלסון, 1938


ניסיונות להקמת ארכיון ציבורי לאדריכלות
משנת 1988, עוד בטרם הוצגה ההצעה להקים מרכז מחקר, תיעוד והוצאה לאור, פעלו דיקן הפקולטה ויו"ר המרכז העתידי אצל גנז המדינה, פאול אלסברג, להכרה בארכיון האדריכלי העתידי בפקולטה לאדריכלות בטכניון כארכיון ציבורי. הגנז נפגש עם נציגי הפקולטה לאדריכלות בטכניון, נציגי המחלקה לאדריכלות בבצלאל ועם נציגי אגודת האינג'ינרים והאדריכלים. בסופה של סדרת מפגשים והתכתבויות הודיע הגנז כי יכיר בארכיון כציבורי לאחר שיופעל כדין בהתאם לתקנות, או אז יביא המלצתו בפני ראש הממשלה להכרה ציבורית בארכיון "והודעה תפורסם ברשומות" [20]. בשנים הבאות פעלו דיקן הפקולטה ויו"ר "המרכז" אצל מוסדות הטכניון לשכנעם לתת את המימון ואת המרחב הפיזי הדרושים להקמת הארכיון, כדי שיפעל "על פי הדין", התנאי שבו נקב הגנז אלסברג להמלצתו בפני ראש הממשלה להכרה בארכיון כציבורי. למרות המאמצים הרבים, בסופו של עניין, החליטה הנהלת הטכניון לוותר על רעיון הקמת ארכיון אדריכלי לאומי בשל העדר תקציב ומרחב פיסי להכיל את הארכיון[21], הרעיון להכרה ציבורית בארכיון המרכז המחקר למורשת הארכיטקטורה נגוז.

בשנת 1992 פרש פרופסור הרברט, ׳הרוח החיה׳ מאחורי מרכז המחקר למורשת הארכיטקטורה, לגמלאות. בהעדרו, החל תהליך מתמשך של דעיכה בפעילות הארכיון כתוצאה מירידת החשיפה לקהילת המחקר וממצוקה תקציבית כרונית, עד שבאמצע שנות התשעים, הופסקה לחלוטין הפעילות במרכז[22] . בשנים אלו, נגרעו שטחים משטח הארכיון לטובת פיתוח ספריית הפקולטה. בתהליך פינוי החומרים האדריכליים, שנעשה על ידי אנשי התחזוקה של הטכניון, ללא פיקוח מקצועי ארכיונאי, נפגעו אוספים רבים ועצם שינוי מקומם הפיזי, גרם לכך שהארכיון איבד את יכולתו לשלוט במידע ולספק שרות.

הארכיון בשנות האלפיים
בתחילת שנות האלפיים חזר שוב "המרכז" לתפקוד חלקי ובמשך שלוש שעות, אחת לשבוע, סיפק שירות לקהל החוקרים והסטודנטים. ההיקף המצומצם של הפעילות נבע בעיקר מהשלכות העדר הפעילות הארוכה, מהנזקים המקצועיים המשמעותיים שחווה הארכיון ובעיקר מרמת המודעות הנמוכה בקרב החוקרים והסטודנטים בנוגע לקיומו.

השנים 2004 – 2012 עמדו בסימן שיקום החלל הפיזי, סידור הארכיון, וחידוש שירותי ארכיון לסגל, לסטודנטים ולקהל רחב. בסוף העשור נערכו במרכז שלושה כנסים [23]שהעלו את רמת המודעות לפעילות המרכז ובמקביל חודשה פעילות ההוצאה לאור, שהחלה מפרסום ההרצאות מימי העיון והוצאתה לאור של אנתולוגית מחקרי חוקרים וסטודנטים לתארים גבוהים בפקולטה. בעקבות הפעילות נרשמה עלייה חדה במכירת הפרסומים של המרכז משנים עברו ובפניות חוקרים לארכיון.

מרכז לחקר המורשת הבנויה על שם ארונסון
החל משנת 2012 החלה תנופה חדשה בעבודת "המרכז", בראשית, נקלטו שלושה ארכיונים גדולים: ארכיונה של פרופסור רות אניס, אדריכלית נוף וראש מסלול אדריכלות נוף בעבר, ארכיון האדריכלים אורה ויעקב יער (חתן פרס ישראל באדריכלות 2006) וארכיון האדריכל שמואל יבין, שעבד שנים ארוכות כמתכנן שיכונים ציבוריים במשרד השיכון.
בשנת 2016 העניקה משפחת ארונסון את חסותה לארכיון ובתמיכתה הכספית הוקם "מרכז לחקר המורשת הבנויה". התרומה, המחולקת לחמש שנים, שימשה לשיפוץ הארכיון בהתאם לדרישות המקצועיות בתחום, להעסקת צוות עובדים הכולל: מנהל, ארכיונאי, מנהלת הוצאה לאור ועורך מדעי ולראשונה, מאז הקמת המרכז לדוקומנטציה של אדריכליות ישראלית חזר המרכז לפעול כארכיון, מרכז מחקר והוצאה לאור[24].


הקמת בית החולים הממשלתי
תמונה מאלבום תמונות רשמי שתיעד את הקמת בית החולים הממשלתי בחיפה (רמב"ם), ראשון משמאל: האדיכל אריך מנדלסון, 1938

סיכום
מרכז המחקר, ביתו של הארכיון האדריכלי בפקולטה לאדריכלות בטכניון, מתעד את דור המייסדים של אדריכלות ישראל, אדריכלים פעילים ואת הדור הבא של אדריכלי ישראל דרך עבודות הסטודנטים בהווה.
בתקופה הנוכחית, בזכות תרומתה של משפחת ארונסון, מתפקד המרכז באופן הטוב ביותר בו תפקד אי פעם; לראשונה מועסק במקום ארכיונאי מורשה, מתקיימת בו תנופה חדשה של הוצאה לאור ומבנה הארכיון הותאם לדרישות המקצועיות. דא עקא, מצב זה ממשיך את הכרוניקה הקבועה של תקציב אד הוק המאפשר פעילות מקצועית איכותית למשך תקופה מסוימת שבסופה אובדת ההשקעה ו"המרכז" שב ושוקע לפעילות מינימלית ולשיתוק.
הצורך וחשיבות הארכיון האדריכלי הייעודי אינם עומדים במחלוקת, זהו המוסד הוותיק מסוגו הפועל בתוך אחד ממוקדי הלימוד החשובים בארץ. הביקוש לחומרי המקור השמורים חיוני לקהילת המחקר וניכרת מגמה ברורה של עליית עניין מצד קהל לא מקצועי. הקשר והקרבה של ה"מרכז" לפקולטה ולבוגריה מציב את הארכיון בעמדה אידיאלית לקלוט עוד אוספים חשובים רבים ולהפוך למוקד משיכה גדול מכפי שהוא היום ולנכס בעבור המוסד האקדמי בתוכו הוא יושב.

הפתרון להבטיח את המשכיות הפעילות נמצא בהכרה של הטכניון ב"מרכז לחקר המורשת הבנויה" כמרכז מחקר טכניוני המקבל תקציב קבוע.
אני תקווה כי מאמר זה יסייע להדגיש את ההיסטוריה המפוארת והפוטנציאל הגלום בארכיון זה ויספק מידע למתעניינים במורשת האדריכלות הישראלית.

הערות שוליים:

[1]המקימים היו: פרופ' אילון – יושב ראש, פרופ' הרברט, פרופ' חבקין – דיקן הפקולטה, אדר' מאיר-ברודניץ – מזכיר אדר' סוסנובסקי – חוקרת וגב'. בישט - חוקרת. 4.1975.
[2]"מרכז לדוקומנטציה לארכיטקטורה ישראלית תזכיר 2", 27.4.1975, ניהול המרכז 0003, עמ' 1.
[3]שם, עמ' 6.
[4]"למיכאל מאיר ברודניץ", פתק מחבקין למאיר- ברודניץ, ניהול המרכז 0002.
[5]"תזכיר מס' 2 מכון לדוקומנטציה לארכיטקטורה ותכנון בישראל ובתפוצות", 30.4.1975, עמ' 2, ניהול המרכז 0004.
[6] "דו"ח פעילות שנתי, תשל"ו 7/76 – 10/75", יולי 1976, ניהול המרכז 0010, עמ' 2, הדו"ח נכתב על ידי מזכיר המרכז, מיכאל מאיר- ברודניץ בכתב ידו.
[7]דו"ח שנתי על פעילות המרכז לשנת 1977, 4.6.1978, ניהול המרכז 0019.
[8]"דוח פעילות שנתי, תשל"ו 7/76 – 10/75", ניהול המרכז 0010, עמ' 1. מכתב מהמשנה לנשיא למחקר לדיקן פרופסור אלון, 23.5.1980.
[9] קרן ריינולדס, הוקמה על ידי משרדי הממשלה שזכו בפרס ריינולדס לארכיטקטורה בשנת 1969 עבור תכנון תוכנית המתאר לבאר שבע.
[10]"פרוטוקול ישיבת הנהלת היחידה לתיעוד הארכיטקטורה מיום 4.7.80", 14.7.80, ניהול המרכז 0027.
[11] בעקבות דרישתו של המשנה לנשיא הטכניון למחקר (מנל"מ), החל מישיבת הנהלת המרכז מיום 4.7.1980, נקרא מרכז לתיעוד הארכיטקטורה "היחידה לתיעוד הארכיטקטורה". מכתב ממאיר-ברודניץ למר שמעוני מהאגף לקשרי חוץ ומגביות, 24.8.1979, ניהול המרכז 0022, מכתב מהמשנה לנשיא למחקר לדיקן הפקולטה אלון, 23.5.1980, ניהול המרכז 0026.
[12]"ארכיבר-ספרן" כך במקור.
[13]פנייה לחברי אגודת האדריכלים בישראל, ניהול המרכז 0067, ללא תאריך.
[14]הפרופסור הרברט וד"ר היינה-גרינברג הקדימו את זמנם. כיום, ישנם בישראל מאגרי מידע לאדריכלים, מעצבי פנים ומתכננים כדוגמא: http://www.archifind.co.il/ [15]
"Proposal for establishment of a new research centre", ינואר 1990, ניהול המרכז 0042.
[16]"מרכז מחקר לתולדות, לתיעוד, לשימור ולשיקום של בניינים, אתרים, ישובים ונופים בארץ ישראל", ללא תאריך, ניהול המרכז 0043, המסמך מתייחס ל "proposal for the establishment of a new research centre", שפרסם יו"ר המרכז פרופ' הרברט בינואר 1990 – ניהול המרכז 0042.
[17]בתחום המחקר: יעסוק המרכז בחקר אדריכלות ישראלית במחקר ביוגרפי של אדריכלים או קבוצות אדריכלים, תיאוריות פילוסופיות ואידיאולוגיות תכנון של אדריכלים יחידים וקבוצות אדריכלים. מחקר מבנים ספציפיים, מחקר על התפתחות הטכנולוגיה של הבנייה ויישומה בישראל ושיטות תיעוד, שיקום ושימור.
[18]הפעולות בתחום התיעוד: רכישת מסמכים מקוריים או העתקים של חומר גרפי וטקסטואלי של אדריכלים, הכנת מאגר מידע של חומר אדריכלי, יצירת בסיס נתונים ממוחשב של ביוגרפיות של אדריכלים בישראל וכן מידע על מבנים בעלי חשיבות אדריכלית מאגר קטלוג ממוחשב של ספרים בנושא הארכיטקטורה בישראל.
[19]מכתב מפרופ' בורט למנל"מ, פרופ' שמיר בעניין, 17.9.1990, ניהול המרכז 0061, מכתב תשובה ממשנה לנשיא למנהל ופיננסים לפרופ' בורט ולמנל"מ, 30.9.1990, ניהול המרכז 0062.
[20]מכתב מגנז המדינה לפרופ' בורט, "הקמת ארכיון מרכזי לארכיטקטורה", 19.3.1990, ניהול המרכז 0049.
[21]מתוך מכתב תשובה של פרופ' הרברט לשאלותיי לגבי עברו של מרכז המחקר למורשת הארכיטקטורה, "Notes on the Architectural Research Centre: Technion", 21.6.2010, עמ' 1-2.
[22]פרוטוקול הישיבה האחרונה המתועדת של הועד המנהל של מרכז המחקר בשנות ה 90 נכתב באפריל 94, הפרוטוקול הראשון של הועד המופיע אחרי חידוש הפעילות נכתב בשנת 2003.
[23]בשנת 2008 נערך בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון הכנס "קאופמן והפרויקט הציוני" ב 2009 ערך ה"מרכז" את הכנס "חיפה מקום לתעשייה - עתידם של מבני התעשייה ההיסטוריים" ובשנת 2010 נערך הכנס "חיפה מקום למגורים לתעשייה – מגורי העובדים"
[24] בשנת 2016 יצא לאור "החיים והארכיטקטורה" של יעקב יער, ב 2017 פורסם "אפוריה – ארכיטקטורה של עצמאות הסגנון הברוטליסטי של תל אביב יפו 1948-1977" של הופמן ו נבו-גולדברשט, וב 2019 פורסם "רות אניס: גנים משלה" בעריכת אלון-מוזס וליסובסקי.

רשימה ביבליוגראפית
אלחייני, צבי, "שיירי מודרניזם אובד: ארכיטקטורה ללא ארכיון בישראל", איך אומרים Modernism בעברית?, היילברונר עודד ולוין מיכאל (ער.), עמ' 157-184, תל אביב: רסלינג, 2010.
דביר, נועם "בונה הזיכרון", הארץ, גלריה עמ'1-2, 3.8.2010.
דביר, נועם "לא רק שרון", הארץ, גלריה עמ' 8, 27.1.2011.
השימשוני, רבקה (ער.), מבט מקומי II על אדריכלות ונוף בישראל, חיפה: המרכז למחקר מורשת הארכיטקטורה, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, 2010.
זנדברג, אסתר "המסע להצלת הזיכרון", הארץ, גלריה עמ' 8, 27.1.2011.
סיון-גייסט, יעל (ער.), חוברת מאמרים: חיפה מקום לתעשייה, עתידם של מבני התעשייה ההיסטוריים, חיפה: המרכז למחקר מורשת הארכיטקטורה, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, 2009.
שלנברג, תיאודור, ר. הארכיון בימינו הלכה למעשה, קטן משה (תר.), תל אביב: "יחדיו", איחוד מוצאים לאור, 1965.

Armstrong, Ann, R., E., "Architectural archives/ archiving Architecture: the digital era", Art Documentation, vol 25, no.2, pp.12-17, Fall 2006.
Beasly, Gerald, "Architectural Records: Managing Design and Construction Records", Book Review, Journal of Archival Organization, Vol 5, no.3, pp. 75-76.
British Architectural Library's staff, Architecture Database on DIALOG: A User's Manual, London: British Architectural Library Royal Institute of British Architects, 1989.
Daniels, Maygene, Peycere, David (ed.), A Guide to the archival care of architectural records: 19th–20th centuries, Paris: International council on archives: architectural records section, 2000.
Jennings, Maureen, "Architectural Records: Managing Design and Construction Records", Book Review, The American Archivist, vol 70, no. 2, pp. 425-428.
Fall-Winter 2007.
O'Riorden, Colum, "Architectural Records: Managing Design and Construction Records", Book Review, Journal of the Society of Archivists, vol 28, no. 1, pp. 109 – 111., April 2007.
Day, Susan, "Beyond the Book: Electronic Sources of Information on Architecture in France", Art Documentation, vol 14, no.3, fall 1995, pp.19-23.
Ferrari, Roberto, C., "Art on the 'Net': Enhanced Research for the Art and Architecture", Journal of library administration, vol 30, no.1/2, 2000, pp.39-62.
Fraser, Linda, "Architectural Records: Managing Design and Construction Records", Book Review, Archivaria, no.64, pp.218 – 220, Fall 2007.
Reed, Barbara, "Opinion Piece Service-Oriented Architectures and
Trendler, Amy E., "The Rules Have Changed: Library of Congress Subject Headings for Art and Architecture", Art Documentation, vol 20, no.2, 2001, pp. 24-29.
Weissman, Ronald F.E., "Archives and the New Information Architecture of the Late 1990's", American Archivist, vol 57, winter 1994, pp.20-34.

ארכיון מרכז החקר למורשת הארכיטקטורה (AHRC), תיקי ניהול המרכז, מסמכים 0001 –0072
חוק הארכיונים, התשט"ו-1955, עדכון אחרון 26.2.1998, מתוך אתר גנזך המדינה
דביר, נועם, "אוסף חשוב ראשון יועבר לארכיון הלאומי לאדריכלות שיוקם בת"א, הארץ, 18.2.2010,
זנדברג, אסתר.(2007). עיתון הארץ, העולם נפתח בפנינו : היסטוריון האדריכלות פרופ' גילברט הרברט בשיחה על המחקר החלוצי שערך על אוניות הנוסעים של צים


ראיונות והתכתבויות:
ראיון טלפוני עם אדר' צבי אלחייני, 23.5.2010.
התכתבות עם פרופסור גילברט הרברט: 21.6.2010, עמ' 1-2.
התכתבות דוא"ל עם אדר' ד"ר אוריאל אדיב, 21-22.6.2010.
ראיון טלפוני עם גב' ענת דרנגר, רכזת פרויקט ארכיון אדריכלות, מוזיאון תל אביב לאמנות, 6.6.2010.
ראיון טלפוני עם גב' ענת דרנגר שמואלי, מנהלת אדמיניסטרטיבית, ארכיון עזריאלי לאדריכלות ישראל, 10.2.2019
התכתבות דוא"ל עם אדר' אלעד הורן, מנהל מרכז ארונסון לחקר המורשת הבנויה, 28.10.2019.

כל התמונות במאמר מארכיון מרכז לחקר המורשת הבנויה ע"ש ארונסון, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל