עבדות בארכיונים Enslaved in Archives, אדלייד, אוסטרליה, 2019

המרצה: אמלי ליומס

בכל ארכיון יש שלדים בארון: דור ראשון של מתארים חומר ארכיוני השתמש במונחים סקסיסטיים, לא נוחים, גזעניים, וקשה לאתר כיום את המידע לפי מושגים אלו כי הדור החדש כבר אינו מכיר אותם. כמו כן ההרצאה מעלה את השאלה האם על הארכיונאי של היום לשנות את התיאור שנעשה בעבר או להסביר את מהות השינוי, מבחינת זו שגם השינוי בדרך התיאור מהווה נושא למחקר.

המרצה עבדה בלואיזיאנה כעוזרת מחקר. יש בידיהם אוסף גדול. חלק מהארכיונים הם מאז 1820. השינוי של תיאור האוסף לאורך השנים היה גדול מבחינת המינוח. נשאלת השאלה איך כותבים את המטה דטה היום, של חומר "לא נוח / שמעורר אי נוחות", איך החומרים תוארו בעבר, באילו מושגי השתמשו – מושגים שכיום מעידים על גזענות וסקסיזם. הם כיום מנחים סטודנטים איך להשתמש במינוח כדי שניתן יהיה לאתר מידע לאור השינוי. אם מגלים חומר פרסומי למשל שהיום אינו ראוי, הם מחפשים בגוגל איך חומר כזה תואר קודם. באוסטרליה מוסיפים "אזהרות" המורות על הימצאותו של חומר או מידע שמעורר אי נוחות.

בנוסף, על הארכיון לקבוע מה פתוח ומה לא, למי כן ולמי לא.

מידע או חומר ארכיוני בנוגע לעבדות נמצא במגוון סוגי ארכיונים: הארכיון הלאומי, האזורי, של הרשות המקומית, ארכיונים עסקיים, ארכיונים של ספריות, מסמכי משפחות, ארכיונים של כנסיות. בכל אלו ניתן למצוא תצלומים, מסמכים (מסמכי העלות וכתבי יד), תמונות נעות, פרסומים ועוד.

המרצה הראתה דוגמאות:
• יומן של דיפלומט שהיה כתוב בשפה סקסיסטית
• הארכיון כתב מידע שגוי בנוגע לבעלות על קרקעות, והמשפחות של הראשונים תבעה אותו על כך כי מי שהיה בעל הקרקע יכול היה לתבוע כסף מהמדינה
• הקטלוגים שנכתבו במשך השנים על ידי הארכיונאים עצמם נכתבו על ידי גברים וחלק מהתיאורים מאד "לא ראויים" כיום
• באוסטרליה הייתה קבוצה שרצתה להוציא מהארכיון מסמכים שלדעתם לא היו ראויים

כדי להיות בטוחים שהארכיון פועל נכון, הארכיונאים משתפים פעולה עם הקהילה הילידית: פונים לזקני הקהילה ומבקשים מהם לקבוע איך על הארכיונאים לנהוג עם החומרים ומה עליהם לעשות במקרים כאלו ואחרים.

בחומרים בספריה הלאומית יש "אזהרה" לפני שנכנסים למאגר התצלומים ורק מי שמקבל אישור לראות אותם יכול אחרי חתימה על מסמך לצפות בהם.

המרצה שואלת: אילו חומרים רגישים קיימים בארכיון שלך, איך ניתן לפתוח אותם בשקיפות ורגישות, איך אנחנו שותפים באמת ובפיוס, איך מתארים חומרים עם מידע רגיש (למשל להוסיף אזהרה: חלק מהמילים שכתובות נכתבו כך כי נכתבו ב....), האם לתאר בצורה מפורטת או כללית, אילו הערות ומדריכים ניתן להכין לחוקרים, מהם האתגרים הנוספים שעל הארכיונאי לתת להם מענה.

המרצה טוענת ובצדק שבכל ארכיון יש שלדים בארון, ומדרבנת אותנו לחשוב על האחריות שלנו כארכיונאים.

שוב מוזכר המדריך הקנדי לתיאור ארכיונים של ילידים, אני חוזרת על הציטוט - קישור

האקדמאים סבורים לדעתה שצריך לשנות את המילים בתיאור, אך הפרקטיקה הארכיונאית טוענת שלא. לכן כדי להצביע על השינוי הארכיונאים כותבים אותו בתוך סוגריים מרובעים.

השתתפה וסיכמה - מיכל הנקין