הדור הבא של ארכיונים דיגיטליים, אדלייד, אוסטרליה, 2019

המרצה: מארק קרוקסטון

שיתוף פעולה בין ספרנים באזור הפסיפיק להעצים קהילות באמצעות תיאור אחיד של מידע בנוגע למורשת. תיאור מחודש בעיניים ילידיות, תיאור מפורט ומחודש של פריטים ארכיוניים.

מתאר פרויקט שהינו שיתוף פעולה של הספרנים באזור הפסיפיק, בהמשך לקבוע בחוק הספרייה הלאומית, המסמיך את הספריות להעשיר את החיים הכלכליים בניוזילנד ולהעמיק את הקשר עם קהילות אחרות, ולפתח שירותי מחקר בנושא ניוזילנד והפסיפיק. הם רצו להעשיר את המידע על המורשת. הם מעוניינים לאפשר לספריות להעצים את הקהילות, ולאפשר נגישות למידע בכל מקום ובכל זמן. הם מעוניינים להפוך מידע לבעל ערך. הקימו קבוצת עבודה הכוללת גם אנשי חינוך כדי לכתוב מסמך מדיניות.

הם בחנו את הבעייתיות הקיימת באוספים שכבר נמצאים בידי הספריות:

הם זיהו שהתצלומים שישנם בידיהם אינם מתוארים נכון. בעבר תוארו על ידי אדם לבן, ובוודאי צולמו על ידי האדם הלבן. באחת התמונות מצולם אדם אירופאי עם קבוצה של ילידים בסירות קאנו, בתיאור רשום שם האירופאי שמצולם אך לא שמות הילידים. שאלה נוספת היא למשל איך כתובים שמות הארצות? בנוסף, ישנם תצלומים של ילידות חשופות חזה. בקלות אנחנו מקבלים צילום של ילידות חשופות חזה אך לא נשים לבנות חשופות חזה. האם היום זה פוליטיקלי קורקט?

קתרין דן בהרצאתה באותו מושב, התייחסה לתועלת בעיבוי המידע על פרטים שנסרקו. הם למשל סרקו כרטיסיות ירוקות שנוצרו על ידי עסקים. ויצרו מפה של המיקום שלהם. על המפה הם הוסיפו מידע נוסף מכרטיסיות אחרות, בהן ישנם תצלומים של מלונות. זה הפך את המידע לאטרקטיבי יותר.

פרויקט אחר היה סריקה של פנקסי מיסים. כשהחלו לרשום את התאריכים שהיו רשומים בפנקסים גילו ימים בהם לא נגבו כספים וזיהו שאלו ימי חג לאומיים. מתוך כך עשו רשימה של חגים לאומיים והשתמשו בזה כמידע עזר לחוקרים.

בשלב הבא רשמו את שמות כל החברות שמופיעות בפנקסים, כלומר הם עשו ויזואליזציה של הנתונים. כשהיא הציגה את הפרויקט בפני כלכלנים, אחד מהמשתתפים אמר לה שכדי לאתר גופים עסקיים שפעלו בתקופה מסוימת הוא תמיד מחפש בעיתונות אך צריך להשקיע בזה הרבה עבודה, והפרויקט של הדיגיטציה מאפשר לו להגיע במהירות לנתונים שהוא זקוק להם.

השתתפה וסיכמה - מיכל הנקין