הארכיונאי הישראלי - סיכום ספטמבר-נובמבר 2020

דין שהתפתח בעקבות מאמר של גנז המדינה לשעבר בעניין:
"היקף חסימת החומר הארכיוני בישראל חסר תקדים במדינות דמוקרטיות" 
(05.11.20)
במאמר מביא מר לזוביק דוגמאות לחומרים שהיו אמורים להיפתח. תיקים בני 25 שנה מזמן כהונתו של יצחק רבין או מזמן ממשלת שמיר ועוד רבים נוספים. "החוק מחייב פתיחת תיקים ביטחוניים רק אחרי 50 שנה, ואף מעודד, פתיחה מוקדמת". אז בכל זאת למה לא נפתחים התיקים? קראו במאמר את הסבריו של מר לזוביק.

אריה רוכמן-הלפרין שאל את הגנז: "למה לא פתחת תיקים כאלה ודומיהם כאשר היית גנז המדינה?! אז לך הייתה הסמכות לעשות זאת ולא ממש מימשת אותה." אנחנו מביאים את תשובתו של מר לזוביק כלשונה:
"שלום אריה, השאלה מצויינת. ואכן, ליד הישגים מסויימים שהיו לי בעת כהונתי, אני בהחלט מונה את נושא החשיפה ככישלון הגדול שלי. יחד עם זאת צריך לומר שלגנז (וכעת, לגנזת) אין בחוק שום סמכות מעשית בתחום החשיפה (תקרא את החוק והתקנות ותראה את זה). תפקידו העיקרי, בעיני המנגנון, הוא להיות עלה התאנה שמאפשר למדינה לא לפתוח חומר ארכיוני. כל עוד הוא עושה מה שהמנגנון רוצה, יש לו נראות של בעל סמכות. ברגע שהוא חולק על דעת המנגנון, אין לו שום סמכויות. רוצה לומר: הוא יכול לסייע למדינה לחסום, אבל איננו יכול לסייע לציבור לפתוח אלא במקום שהמנגנון מוכן לפתוח. כתבתי על זה בהרחבה בדו"ח שהכנתי עבור מועצת הארכיונים בסוף 2017, ואשר פירסמתי לבקשת המועצה בינואר 2018. (הדו"ח נמצא כאן). אני רואה בדו"ח אמירה חשובה, כי פירסמתי אותו בהיותי בתפקיד ולא לאחר פרישתי; כיוון שזהו דו"ח של בעל תפקיד ולא של "לשעבר", יש לו תוקף משפטי שאין למאמר בעיתון הארץ, נניח. וכבר היו כמה עיתירות לבג"ץ שציטטו את הדו"ח, בדיוק בגלל מעמדו הממלכתי. בטווח הארוך זה עשוי להיות המסמך החשוב ביותר שיצרתי. כוונתו של דודו להעלות את הנושא לדיון במועצת הארכיונים מבורכת, לא בגלל שלמועצת הארכיונים יש כוח לשנות משהו בנושא זה - אין לה - אלא כי אם המועצה תצליח להביא את הגנזת להתנגד למדיניות החשיפה הקיימת, ובכך להיות השניה ברציפות שמתנגדת, עשויה להיות לזה השפעה בתוך פרוזדורי השלטון אם וכאשר יחוקקו חוק הארכיונים חדש או יתקינו תקנות חדשות. 
 יעקב"

אורה אוחנה מארכיון מרכז קטיף שאלה כיצד שומרים אתר אינטרנט ישן לאחר שהוקם אתר חדש
(25.10.20)
אורית מארכיון ראש הנקרה הציעה להשתמש בתוסף שמצלם עמודי אינטרנט - "לצורך תיעוד של האתר את יכולה להשתמש באחד התוספים שמצלמים עמודי אינטרנט. אולם כדי לאחזר תוכן בעתיד - את צריכה עזרה של מי שיודע להתעסק בקרביים של האתר (בפנל הניהול שלו), שם צריכה להיות אפשרות של יצוא כל האתר לקובץ גיבוי".
בני עורי הציע שיש לפנות לאיש מקצוע בתחום שיעשה את זה.
אני, נוני, מציעה אולי אפשר לשאול את החברה שמקימה את האתר החדש. מן הסתם נתקלה בשאלה כזו.

מאיה אשכנזי מקיבוץ אפיקים שאלה - מה לעשות עם חומרים שנתקבלו ממשרדי עורכי הדין של הקיבוץ?
(26.8.2020)
התיקים "נחתו" אצלה ככה ללא כל תאום.
כל התשובות בפורום המליצו בכל פה לשמור את התיקים ההלו. המידע שקיים בהם גדול ורב. לא תמיד נשמר במשרדים של הקיבוץ. כל ההתכתבויות ובין הגורמים השונים הם חומר ארכיון חשוב ביותר.

שאלה של ענת אופיר מקיבוץ נצר סירני בעקבות יום העיון בנושא "נחלת הכלל"
23.8.2020
"יד ושם" פנו לענת בבקשה לשלוח אליהם תצלמים של אנשים ששרדו את השואה, מבין חברי הקיבוץ (קיבוץ בוכנוולד). המטרה היא הצגתם בשלוחת מוזיאון "יד ושם", המוקמת בקריית ההדרכה בדרום (עיר הבהדי"ם).
התצלומים יוצגו על הקיר האחרון במוזיאון - קיר התקומה, שמטרתו להציג את שיקומם של הניצולים בארץ ישראל.
השאלה של ענת מתמקדת בעובדה שישנם בארכיון תצלומים מתקופות שונות (לפני המלחמה, מימי המלחמה ושנת 1945 ואילך), וסביר להניח  שהתצלומים של תקופת התקומה עדיין לא נכנסו להגדרה של "נחלת הכלל" - איך לנהוג ?
ובנוסף לכך, האם העברת המידע המבוקש אינו עלול לפגוע בפרטיותם של הניצולים?
האם צריך לקבל את אישוריהם של המצולמים ושל הצלמים , אלו ששמם ידוע לנו?

התשובות שהתקבלו בפורום ציינו את הצורך לנהוג (כמובן..) לפי חוק זכויות יוצרים וכן לבקש באופן אקטיבי אישור של המצולם או של בני משפחתו.


חקרה וסיכמה - נוני ירון,  יו"ר ועדת חברות