הארכיונאי הישראלי - סיכום ינואר-מרץ 2021


דרכים להנצחת ותיקים ביישוב
ב-2 בפברואר פנתה הדס אביבי, מנהלת ארכיון העיר רחובות, לקבל רעיונות להנצחת ותיקים ביישוב.  נתקבלו מבחר של דוגמאות ותשובות. הנה הן לפניכם.
ליליק זקס מארכיון מושב צופית כתבה על מיזם הנצחה בצופית. מיזם שהחל בשנת 1993 כשמלאו 60 להקמת המושב, ניטע גן בשטח בור ליד משרדי האגודה. ותיקי המושב נטעו עצי שבעת המינים. הגן משמש כמקום מפגש לאירועים.
מיזם נוסף התקיים לפני כ- 5 שנים, הופק אלבום על ידי תנועת המושבים בו התפרסמו תמונות של הוותיקים וסיפור המושב. תוצר של המיזם נתלה במועדון התרבות כפלקט גדול.
בחגיגות ה- 85 למושב אחד מבני המושב בקש לתלות של הפלקט כשלט גם במרחב הפתוח. . טקס נטיעת גן המייסדים בצופית
גלית שאול מספרת על מיזם שנעשה בכפר מלל לרגל 100 שנה ליישוב. תצלומים הוצמדו לגדרות בתים שהיו בעבר משקים חקלאיים. המיזם מושך את העין לכל מי שעובר בכביש הראשי בדרך להוד השרון.  קישור לצפייה
דני ברזילי מקיבוץ מגן עדכן לגבי מיזם שהכין לכבוד חג השבעים של הקיבוץ. הוא הכין שלט גדול אותו תלה בחזית "צריף ראשונים". הוותיקים מונצחים בשלט על ידי תצלומים. כשנפטר חבר קיבוץ מופק דף זיכרון בו תצלום סיפור חייו של הנפטר. הדפים מתפרסמים ביום השלושים לפטירה.
דינה גורדו, ארכיונאית קיבוץ רגבים, מספרת על הנצחת הוותיקים בקיבוץ. "בית בראשית" מחולק לארכיון, מוזיאון וחדר הנצחה. החדר הוקם על ידי ניצול שואה ערירי. החומרים נאספו במשך 30 שנה מנציחים את חלוצי הקיבוץ על ידי סיפור, תצלום וחפצים אישיים.
בארכיון קיבוץ עין החורש קיים צוות שמוציא דף לכל חבר שנפטר הכולל תצלום של הנפטר, הספדים שנאמרו לזכרו. בנוסף יש ועדה לשימור אתרים שאחראית על השילוט מבנים ומקומות היסטוריים כמו: "צריף של אבא קובנר", גן לזכרו של אלישע פורת, פרדס על שם יעקב רבינא, מועדון לחבר לזכר חללי מלחמות ישראל, תמונות ספסל לזכרו של בן משק וגם תחנה מטאורולוגית שבה מונצחים חברים שעבדו בה.
נמרוד דרורי מציע לפתוח תיקים בפורמט גדול, כמו מעטפה עבה, בעלי צורה אחידה ובאותו גודל. הוא חושב שהנצחה על ספסל אינה טובה כי נדרשת אחזקה וטיפול קבוע.
עדנה שורץ מארכיון בארות יצחק הזכירה מיזם הנצחה מעניין במושב כפר הרוא"ה ללא פירוט ותיאור.
עוד הוסיפה כי בבארות-יצחק יש כמה מתקנים מנציחים, כמו ספסל נדנדה לזכר אמא של חברה, תחנת אוטובוס מקורה עם ספסל לזכר זוג וותיקים, פינת ישיבה לזכר חבר שהלך לעולמו – כל אלה נתרמו ובוצעו בידי בני המשפחות התורמות.
כמו כן יש חדר-עיון, ספרייה תורנית לזכר חללי הקבוצה שנפלו במלחמות ישראל. בחדר זה יש גם אוגדן עם דף לכל נופל הכולל תמונה, פרטים אישיים וסיפור חייו בקצרה. במקביל יש אוגדן לכל החברים שנפטרו בקבוצה ובו דף אישי לכל נפטר, כולל תמונה, מקום קברו (בתחילה לא היה לנו בית עלמין שלנו ומתינו נקברו בבית-העלמין "סגולה" בפתח-תקווה). החל משנת תשמ"ו 1986 יש לנו בית-עלמין שלנו. בדף של הנפטר מצוינים מספר החלקה, מספר השורה ומספר הקבר. כמו-כן תמונה של הנפטר, תמונת המצבה, תאריכים כמו לידה, עלייה (אם עלה), תאריך נישואין, שמות הילדים. מאחור מצורפים ההספדים שנכתבו בעלון הקבוצה.


מאיר מקיבוץ נחשונים העלה את הנושא: "דפי נייר לעומת חומר דיגיטלי - מה עדיף"? 
בתאריך 4 בפברואר מאיר שואל איך לשמר את החומר הדיגיטאלי שנוצר מפעילות מרכזי המשק ובעלי תפקידים אחרים. לדבריו, "מרכז משק הקודם היה מרכז את כל ההתכתבות והפרוטוקולים על דפי נייר. היה מתייק אותם לפי נושאים שהתאימו לו. מרכז המשק התחלף, החדש שומר במחשב את כל המכתבים, סיכומים וכו'. את החומרים שומר במחשב ללא איזה סדר או היגיון מובנה." מאיר מתלבט כיצד לשמור את החומרים שחלקם נשמרים אצל מרכז המשק וחלקם אצל מזכירתו חלקם מנייר וחלקם דיגיטאליים.
זהר אלופי מפנה את מאיר למדריך לניהול רשומות ברשויות שמסביר כיצד לשמור חומר דיגיטאלי. בנוסף היא ממליצה לפנות למוסדות הקיבוץ להדריך כיצד לשמור חומר דיגיטאלי כדי לא ילך לאיבוד. שאלה למערך ההשתלמויות באיגוד אולי כדי להקדיש סדנא או קורס לטובת הנושא.


אורה אוחנה מארכיון מרכז קטיף סיפרה לנו על בחירת יום כ"ב בשבט כיום גוש קטיף במערכת החינוך. לצורך כך הופקו מערכי שיעור והפעלות דיגיטליות לבתי הספר. אחד השיעורים השנה עוסק בהכרות עם הארכיון.  קישור למערך השיעור הדיגיטלי 


פנינה דגן ממכון וינגייט מבקשת עזרה בתמחור פריטים הנמסרים להצגה לתערוכה להצגה על ידי גוף אחר.
הנה תשובתה של ענת אופיר ארכיונאית קיבוץ נצר סרני:  לצורך השאלת פריטים למוזיאון תל אביב לתערוכה לא ביקשנו תשלום עבור ההשאלה. אולם, בחוזה שנעשה צוין סכום שיפוי במקרה שיגרם נזק למוצגים. כמו כן צוין כל הקשור לעניין הפרת זכויות יוצרים ומתן קרדיט נאות. כל הפריטים צולמו ותועדו. מומלץ להתייעץ עם משמרת מקצועית או עם עמית שעובד במוזיאון ומכיר את כל הצדדים של התחום.

נילי בן צבי מארכיון קיבוץ יפתח שואלת מה עושים הארכיוני הקיבוצים בעניין תיקי משפחות חברי הקיבוץ. כל ארכיונאי בקיבוץ מכיר. בתיקים אלו נאספים מאמרים, ברכות, תצלומים, התכתבות עם בעלי תפקידים וכמובן סיפורי חיים. היום לאור הפרטה ובניית הרחבות שונה אופי החיים בקיבוץ נפרצה המסגרת המיתולוגית של "חבר קיבוץ" נוספה אוכלוסייה חדשה נכנסו וחברים מסוגים שונים. אופי החיים השתנה כל אחד בביתו. יש יותר הקפדה על צנעת הפרט. כותבת נילי: "אנחנו פותחים תיק לכל אדם חדש אבל תיקים אלו נשארים ריקים רבים המצטרפים החדשים לא עובדים בענפי הקיבוץ. אנחנו כבר לא מכירים את כולם כמו פעם. הפכנו לרעננה.... צריך להמציא את נושא התיקים מחדש."