ארגון הארכיון - מבנה החטיבות בארכיון יישובי

בחלק זה של המדריך ('עבודה מקצועית בארכיון היישובי') נעסוק בנושא סידור כלל החומרים בארכיון.

אבן היסוד בכל עבודת הארכיון היא ארגון וסידור החומר על פי הסידור המקורי של הגוף היוצר.
נתחיל במה לא לעשות, ונרחיב ונסביר איך כדאי לנהל בצורה מקצועית את חומרי הארכיון.

כללי האתיקה ועקרונות המקצוע קובעים שעל הארכיונאי.ת לשמור על הגוף היוצר את החומר הארכיוני ועל הסדר המקורי הקיים בחומר הארכיוני!

קביעה זו נכונה הן לגבי המבנה והסדר של החומרים כפי שנוצרו והועברו לארכיון והן לגבי הסדר שקבעו ארכיונאים קודמים בתפקיד. 
סידור החומרים על פי הנושא שלהם שגוי באופן מהותי וחוטא לתפקידו של הארכיון. בארגון החומרים על פי הנושא אנחנו מפרקים את הסידור המקורי של הגוף שיצר את החומר ויוצרים תיקים מלאכותיים, בהתאם למה שנראה לנו נכון בנקודת זמן מסוימת. בדרך זו אנחנו משבשים את הצגת הפעילות של הגופים השונים באופן מדויק ומובנה.

אז אם זה לא, אז מה כן?

השלב הראשון בארגון הארכיון הוא החלוקה לחטיבות. אי אפשר לסדר את הארכיון ולעבוד בו ללא חלוקה זו, והיא כוללת התייחסות הן לחומרים המינהליים של היישוב וגופים נוספים שפעלו בו (מפעלים למשל), הן לחומרים התיעודיים (תצלומים, סרטים ועוד) והן לחומרים האישיים. 

ארכיון היישוב נועד לטפל במספר סוגים של ארכיונים:
מינהלי- ארכיון של חומרי המערכת המנהלית של היישוב ושל יישויות עצמאיות נוספות
תיעוד קהילתי – חומרי תיעוד שהקהילה יצרה כגון תיעוד של 'גרעינים', כיתות, כולל אוספים מיוחדים ופרויקטים של תיעוד (תיעוד בעל פה, כתיבת סיפורי חיים, תיעוד יזום כגון פרויקטים של צילום)
תיעודי/היסטורי - הרחבה תיעוד נושא מסוים או תקופה מסוימת 
ארכיון אישי - ארכיון שהופקד בארכיון היישוב, כולל חומר ארכיוני שנוצר ונאסף על ידי משפחה או אדם מסוים (התכתבויות, יצירות, מסמכים, תצלומים ועוד)


דף מידע זה הוא חלק ממדריך כולל בנושא של עבודת הארכיון במרחב היישובי (קיבוצים ומושבים) ומטרתו לקדם את העבודה המקצועית של הארכיונאים