הארכיונאי הישראלי - סיכום ינואר-מרץ 2022

מה קרה בפורום ב-3 החודשים הראשונים של שנת 2022?

איילת (יהודאי) עמית מארכיון ע"ש חגי יהודאי, מכפר הנוער החקלאי עיינות-נעמת, מבקשת לשחזר תנור במאפייה ההיסטורית שלהם. התנור נקנה ב- 1950 ותצרוכת החשמל שלו 30 קילוואט. בזמנו אפו בו לחם.
נתקבלו מספר הצעות לברור במקומות שיש או היו בהם תנורים:
היידי עפרון (גבעת חיים איחוד) מציעה לבדוק בעין שמר, במוזיאון מפעילים תנור שהיה שייך למאפייה הישנה.
מאיה אשכנזי (אפיקים) מפנה ל"אגדת לחם" באתר גשר הישנה. גם שם יש תנור.
עינת טחנאי ממעברות מפנה לקיבוץ נען, שם שחזרו תנור במאפייה הוותיקה
ולבסוף איילת מעדכנת בתשובה כי האספן יאיר מיש הפנה אותה למפעל פלבם מעין חרוד לבדוק אם יצרו תנור חשמלי כזה - יצרו ציוד מטבחים מוסדי

אורית גפני מארכיון מועצה אזורית בקעת הירדן מבקשת לברר אם קיים נוהל או נייר עמדה של ארכיוניים יישוביים בנושא פתיחת חומרים מהארכיון לחוקרים מבחוץ שאינם תושבי הקהילה.
מה ניתן לפתוח לציבור לעיון חוץ מתיקי קהילה וחומרים אישיים המסווגים בכותרת "צנעת הפרט?
נתקבלו מספר תשובות:
רונית מארכיוני משמר העמק ומוסד חינוכי שומריה: "אצלנו מזה מעל לשנתיים (!) אני עוברת על כל המסמכים ומסווגת אותם לפי 3 רמות: פומבי, פנימי, חסוי.
לפי הסיווג הזה, הסורקים פה יודעים מה להעלות לרשת ומה לא. וכן לאיזה מאגר נתונים להעלות בהתאמה.
הסיווג מתבסס על ידע אישי והיכרות אישית שלי עם החברים. מפני שהארכיון הקיבוצי נאסף עוד מתחילת המאה העשרים, מבלי לשער כמובן שיפורסם ברבים.
אך מצד שני- יש חלק ניכר בארכיון, (הרוב המכריע), שאותו אנחנו מעוניינים לחשוף, להגברת המודעות וההיכרות.
זהר אלופי גמלאית, מנהלת ארכיון העיר חיפה בעבר - ארכיון המועצה כפוף לחוק הארכיונים ותקופות החסיון כתובות בתקנות העיון וצריך לעבד לפיהן. מומלץ לכולם, גם אלו שלא כפופים לחוק, להשתמש בתקנות אלו.
צריך להקפיד שבחוזי ההפקדה של ארכיונים פרטיים יצויין מתי הארכיון יפתח לעיון הקהל.

תמר ליפשיץ מארכיון מושב צופר מבקשת לברר איפה ניתן למצוא מידע אודות מבני היאחזויות נח"ל בכלל, זאת לצורך הפקת שלט שיוצב על מבנה חדר האוכל הישן באזור "צופר הישנה".
דודו אמיתי מיד יערי, מציע לפנות לארכיון צהל
דני ברזילי מקיבוץ מגן, אומר כי בקיבוץ אצלם יש חברים שהיו נחלאים בצופר ואולי יש להם תצלומים ומידע.
יואב שדמה מחברת CEO-Digital Projcts אומר כי במסגרת מיזם דיגיטציה של ארכיון המדינה קיים סרט מטקס העלייה לקרקע או איזרוח של צופר.

איזה מערכת כיבוי אש עדיפה בארכיון?
הפעם העלתה אותה רותם וקס מארכיון רמת דוד:
בעקבות מעבר למבנה חדש של הארכיון, עלתה שאלה האם להסתפק במערכת לגילוי אש בלבד? אם לא, אילו מערכות כיבוי אש מומלצות לשים בארכיון ככה שיפגעו כמה שפחות באוצרות שבארכיון.
השאלה הזו מעניינת רבים מאיתנו ונשאלת פעמים רבות.
בני הספל שהיה יו"ר האיגוד ומנהל ארכיון אוניברסיטת תל אביב: "עדיפה מערכת מים ורצוי כזאת שיוצרת ערפל. מעבר לכך התורה כתובה במדריך לאחזקת רשומות בארכיון שיצא בהוצאת האיגוד"
אורי בראל מנהל ארכיון קיבוץ ברקאי ובתפקידו אחרי על כספי האיגוד מפנה את תשומת ליבנו לעלות היקרה של המערכות הללו.
דודו אמיתי מיד יערי ציין שמסיבות שונות יש חזרה היום לכיבוי במים.

הילה אברהם מנהלת תוכנית דיגיטציה, שימור והנגשה, בסינמטק ירושלים - ארכיון ישראלי לסרטים, מחפשת קשר למומחה בנושא התיישבות יהודים בארגנטינה לצורך קיטלוג סרט נדיר שהתגלה בארכיון. הסרט משנות ה-20 ומתעד את המושבות היהודיות בארגנטינה.
רוז פלדמן מ - IGRA מפנה את תשומת ליבנו לחומר הקיים בנושא בארכיון לתולדות העם היהודי.
דודו אמיתי מיד יערי מפנה לחוקר ד"ר סבי (סבסטיאן) קלור שחוקר את תולדות יהודי ארגנטינה.

שאלה מאת יעל נצר וקרן שוסטר הבודקות וחוקרות את אופני רישום בפועל של צורות דיפלומטיות בתיאור חומר ארכיוני. הן ביקשו לשתף אותןל ברשימת הצורות הנ"ל בה בשימוש בארכיון? (למשל - מכתב, ראיון, טופס וכן הלאה).
גליה דובידזון מהארכיון לתולדות פתח תקווה ומשה בירב אמהרכיון ההיסטורי של רמת גן הנמצא במוזיאון בית קריניצי שלחו קבצי אקסל.

אילן שחורי מבקש לדעת האם קיימת איזו רשימה מסודרת של קיצורי שמות כל הארכיונים המוכרת על ידי האקדמיה לצורך מחקר אקדמי גדול.
הדס אביבי מנהלת ארכיון העיר רחובות מפנה אותו למפת הארכיונים באתר האיגוד ולרשימה של פרויקט רא"י

ליליק זקס מארכיון מושב צופית נזכרה בפעילות יפה שהיא ארגנה ונקראה "קפה שישי". נפגשנו בקפה ארומה באוניברסיטת תל אביב. לכל מפגש היה נושא אליו התכוננו ודנו בו בחברותא.
כל סיכומי הפגישות מופיעים באתר האיגוד- קישור.
ליליק סיפרה כך: "באחד המפגשים שהתקיימו בקפה ארומה בתל אביב, העלתה רוז פלדמן את נושא תיעוד המצבות בבתי עלמין ועל כך תודתי.
הנושא תפש אותי ויצאתי לתעד את בית העלמין בצופית. על ההתפתחות המעניינת וחובקת עולם של צילומי המצבות לאינטרנט כתבתי ברשימה בבלוג הארכיון בשם: "האם יש חיים אחרי המוות" ואפשר לקרוא בבלוג של הארכיון - קישור.

ורה טל ארכיונאית מקיבוץ מגן, מבקשת לדעת לצורך הגדרה משפטית מחדש של מעמד הארכיון לאור הפרטה של הקיבוץ, האם קיים מסמך המגדיר באופן משפטי מי אחראי ויש לו בעלות על תכולת הארכיון, את חובת צוות הארכיון לאסוף ולתעד, לשמור על החומר הקיים לפי כללי המקצוע וכו'.

המלצת האיגוד - לפנות באופן ישיר עם השאלה לוועדה להיבטים משפטיים במייל: legalaspects.aia@gmail.com
קישור לדיון המלא בפורום

איגור שינדל מנהל ארכיון עיריית הרצליה פנה בשאלה לגבי ביעור חומרים ברשויות מקומיות אחרי 30 ימים שהיחידה לא הגיבה.
תשובת מיכל הנקין מנהלת ארכיון חרשים (בין היתר..) - החומר הארכיוני שייך ליחידה והיא הראשונה שצריכה לאשר, ולכן צריך להמשיך ולחכות או להיות יותר אגרסיבי עד שיתקבל האישור שלה. לדעת מיכל גם ארכיון המדינה לא יכול לתת אישור כזה, אלא כאמור רק היחידה עצמה! כל זאת כדי שלא יתרחש ביעור לא ראוי.
יעקב לזוביק, גנז המדינה הקודם, טען שלמעשה יש להניח בסבירות יותר מגבוהה מאוד שמדובר במסמכים שנולדו דיגיטליים, ורק אחר-כך הפכו לעותקי משנה בנייר. לדעתו, דיון בעותקים כאשר מתעלמים מן המקור הוא קצת אנכרוניסטי לשנת 2022.
יעקב מפנה לארכיון המדינה, ליחידה שעוסקת בכך, אגף מממשל, שאנשיה מסוגלים לסייע בדיון אודות תיעוד דיגיטלי. שווה לנסות.

סיכמה - נוני ירון, חברת הנהלת האיגוד, יו"ר ועדת חברות