חלקה הראשון של הישיבה הוקדש לציון סיום פעילותו רבת השנים של נמרוד דרורי באיגוד ומלאת 80 שנה לד"ר סילויה שנקולבסקי-קרול (ועל כך בהמשך). כמו כן ציינו את בוא השנה החדשה תשע"ט עלינו לטובה. מיכל הנקין נשאה דברים לכבוד נמרוד, וד"ר מאשה זולוטורבסקי-בר לכבוד ד"ר שנקולבסקי והוסיפה עליהן זהר.

סדר היום לישיבת ההנהלה מספר 12:
1.   אישור הפרוטוקול מישיבת ההנהלה ב-16.7.18
2.   דו"חות מהוועדות, אלא אם כן התקבלו קודם
3.   ענת אופיר לגזברות - דיון ואישור (תמר)
4.   דיווח על ההכנות לכנס השנתי (לביא)
5.   דיווח על השקעת כספי עיזבון הרליץ בחשבון ההקדש בבנק        מזרחי-טפחות (נאוה ותמר)
6.   הצעות ועדת חברות לפרס עידוד ע"ש אלסברג למיזם                ארכיוני והטבות לנרשמים לאיגוד (נוני)
7.   דיון מסכם על פרויקט הסדנאות האזוריות (חובב ורוני. תמר        הצד הכספי)
8.   מיכל הנקין - דיווח על נסיעת העבודה לברלין, הצעה לבניית        יחידת לימוד בנושאי חשיפה ופסטיבל סרטים של ארכיונים          באוסטרליה 2019
9.   מלגות לתלמידי ארכיונאות במסלולים אקדמיים - אישור              המתווה והקריטריונים (גליה ונאוה)
10. הצעה לשידרוג ה"מידע@ון" והאתר (הדס)
11. הקדמת הגשת תוכניות עבודה של הוועדות ל-2019 עבור          ה'קול קורא' לתמיכת מנהל התרבות 2019 (תמר)
12. דיווח מפגישת עבודה עם "ספיר" על המשך תוכנית                    הלימודים איתם וקידומה (גליה)

יש לנו רצון להקל על משלוח הקבלות ואישורי התשלום, לכן נשמח אם אלו שמתעתדים להגיע לכנס השנתי שיתקיים ב-11 – 13 בדצמבר, 2018 במלון "כפר המכביה", ישלמו מראש את התשלום. קבלות יחולקו לאלו שישלמו במקום.

התחלנו את סיורנו בחמת גדר (אל חמה), התחנה הראשונה של "שביל אלי כהן". השביל אינו שביל הליכה אלא אוסף של נקודות הסמוכות לכביש 98, והוא פרי יוזמתו של מדריך הטיולים גיל ברנר. לאורכו פזורות נקודות שהיוו ציוני דרך בפעילותו של אלי כהן בסוריה. אלי כהן ריגל למען מדינת ישראל בסוריה בין השנים

מאחורי הגדר של חמת גדר נמצאת הנקודה הראשונה בשביל - סלע עליו חקוק אשכול ענבים נישא בידי 2 אנשים - מזכיר את המרגלים ששלח משה לתור את הארץ. במקום הוצב סלע ועליו הסבר כי הוא נמצא בסמוך למבנה ששימש כמלון ובו התאכסן אלי כהן בביקוריו באזור [בעיר אל חמה הסורית].

סיכם - דני ברזילי

הנגשה היא, ללא ספק, מילה יפה ויש דרכים רבות ומגוונות ליישם אותה, ואת חלקן סקרתי בניוזלטר (תרגיל מסכם בקורס 'ארכיונאות בלימודי המידע', שנלמד במסגרת הלימודים במכללת ספיר),  אבל יש דרך נוספת, קצת יותר מורכבת והרבה יותר יקרה שאותה אני מבקשת לבחון כאן, והיא - הקמת מוזיאון / בית מורשת.

כמה שנים ?
4

איך הגעת למקצוע ?
"במקרה הגעתי אל הדברים שהגיעו אלי" כתבה המושררת דליה הרץ. הייתי בעלת תואר שני בקולנוע מהחוג לקולנוע באוניברסיטת ת"א כשנסעתי לגור בברקלי, קליפורניה. מובטלת מרעיונות מה עושים עם תואר שכזה בארץ זרה התגלגלתי להתנדב בארכיון לסרטי 8 ו-16 מ"מ ביתיים, וכך למדתי מהו פילם, איך מטפלים בו, כיצד הוא התגלגל לידי המדיום הכי משמעותי במאה ה-21 לתיעוד ולבידור, וכן סוגות שונות ומשוגעות של קולנוע שמעולם לא הכרתי (הום מוביז, סרטי הדרכה, שירות וסרטים אקפרמנטליים). ההתנדבות הובילה להתמחויות בארכיונים נוספים לקולנוע בסן פרנסיסקו שם למדתי את מקצוע האוצרות הקולנועית וכן עבדתי בפסטיבלים לקולנוע. עד שהבנתי שיש לי ג'וק, שאני חולמת פילם, ושלאהבה שלי לקולנוע כצופה וכחוקרת עכשיו מתווספים אספקטים נוספים, פחות מוכרים: היכרות של החומר עצמו המאפשר תיעוד אודיוויזואלי, וכן היכרות עם ארכיונים המחזיקים בתיעוד שהוא מחוץ לקאנון, אשר וטמונים בו עולמות רבים.